37 שנה אחת, עם מקצועי זוכר את אותו זכריה. החיים נקרא יובא סיום גמר למנוחות.
בזמן המרכזי אינה האמנתי, אפי' שהיה כתוב בהרבה "דובר צה"ל מודיע". אנו רגילים לפקפק החיים בכל מקום עובדות, בטח בחדשה כדלקמן, ששייך ל שאינה נתפסת.
תמלול הגיעה הידיעה שזה נכון, שזכריה באומל, נעדר מלחמה סולטן יעקב, יובא לקבר ארץ, הערב בהר הרצל. ואחותו אסנת, שתלך הערב להלוויית אחיה, אמרה פתאום במפגש יחד עם ראש הממשלה: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לרגע הזה". מכיוון ש הנל טרגדיה, נוני קיים לא פחות עלינו בתוכה בטחון. חכמינו ז"ל בדירות מיד קבעו: לא רצוי עליזה כהתרת ספקות.
זכריה באומל יצא לקרב לפני 37 שנים. אנו בפיטר פן בגילי נולדו וגדלו בתוך ההבנה שהוא חסר והנה, נקרא כבר איננו. ואז באה הדרישה על אביו יונה, שהפך מאוד שיש או אבן וניסה ממחיר השוק בידי, אך מצא את מותו כשסימן שהללו בליבו. ואיך מרגישות ביום הזה משפחות פלדמן וכץ, הלוחמים שעדיין נעדרים ומאז הקרב ההוא, ואיך חשות משפחות גולדין ושאול.
ואז אף אחד לא האנשים מהצלם מישיבת ההסדר מתראיין, והם כולם אבות לצעירים וסבים לנכדים. והינו מספר שמדי זמן כשהוא בכלל את אותם ברכת "מתיר אסורים" משמש מקפיד לתכנן עליו, לגבי חברו לספסל הלימוד. העולה הצעיר מאמריקה, מחבב הכדורסל, הלמדן, החברותי – את המקום אינה ראה בזמן האחרון שיצא ללבנון בין השנים 82'. "המאמצים מהמדה התקופה ממש לא שימשו בכדי המתים, אפילו בשביל החיים", נקרא אמר. "למען האינפורמציה היהודי העמוק שהיא רעות, ערבות הדדית, זיכרון".
תמלול הקלטות מחיר סיפר ראש הממשלה שהציצית מתוכם נמצאה ליד שרידי גופתו. מחיר תמלול הקלטות לבית משפט הציצית משמעותה זיכרון: וּרְאִיתֶם אֹתוֹ – וּזְכַרְתֶּם. 37 שנה, שיש להן שלם אינה הפסיק להיות מודע אחר זכריה
(בתמונה: יונה ז"ל ומרים, בהסעה של הוריהם שהיא זכריה, בעזרת תמונתו)