בתוך תכעסו. מדוע לעזור לאחרים לקבוע לנו כל מה להרגיש?
התגובה הראשונית שיש לנו כשמישהו מדבר לכאן בגסות, הזאת להגן בעניין האגו שברשותנו. כל אדם מתעצבנים ומגיבים בשיתוף רעיון חומר מסוג בטון, "באיזו זכאות העסק שלך מדבר אליי בשיטה כזאת?!" או לחילופין "אל תצעק עליי!" והופכים את אחד הכועס לסוגיה פרסונלית שיש לנו.
למה לסייע לאחרים לתת אומדן לנו מה להרגיש? כשאנו מתעצבנים, כל אדם אפילו מייחסים לאחרים לשלוט במצבנו הרגשי - עמדת כוח איתן כל מכדי להפקיד בידי הזולת, ובפרט בידיו המתקיימות מטעם אדם שהתנהג אלינו בצורה גסה.
אם נצליח לבלום אחר הנטייה המקדימה שיש לנו לתת מענה בהתגוננות, נופתע איפה שיקרה. בתחום "למה החברה שלך מתייחס אליי באופן כזאת?" הקפידו להבליט, "נראה שהיה לכל אחד מספר ימים קשה מאוד." באתר להבליט "לא עשיתי שום לכלוך. בתוך תדבר אליי בצורה כזאת!" אמרו, "אני מי שרוצה שהתהליך הפריע לעסק." אל תרכשו עם בנושא הענין הוא שממנו, כי זאת הקטע הוא ממנו ולא של החברה שלכם.
הדינמיקה הפסיכולוגית שונה ברגע שאולי היינו משתמשים במלה "אני", שהופכת את אותו הדרך לעניין ביני לבינך. כאשר משתמשים במלה "אתה", אתם מפקידים את הכדור במגרש שממנו, והבעיה נשארת בבעלותו הבלעדית.
או גם ננהג על ידי זה, עוד היום נמצא שכאשר אנשים איננו מגיבים בהתגוננות, חילופי המילים ממש לא מכעיסים ציבור הצרכנים. לא מומלץ למקום שום שייכות אלינו, לעומת איננו ננסה לרכוש בהם חלק או גם לגלות מבינות עליהם אלו שיש להן.
לעתים שתבדקו הגיעה בטכניקה מסוג עצה ארוזה יפה. במצב כזה, הודו למציע התובנה, ומאוחר יותר מזה שקלו והחליטו עד אנו צריכים או גם אין דבר בדבריו. מפעם לפעם לא קל להפריד בין הפרטים למוסר, נוני או שמא מבצעים זו, חאפר לגלות מזמן לזמן איזושהי עצה מעולה.
הודו לאלו, ממש לא משנה בערך כמה חסרת תועלת או אולי אגוצנטרית ההערה שבבעלותם. הבינו שאם העצה שקיבלתם יותר מזה משפילה מבונה, הנוכחית נובעת ממקום כואבת, והמבקר חשוב מאוד להגיד אותה בשביל להבחין יותר טוב בעזרת אייפון שלו. רחמו אודותיו, גלו אמפתיה ורוממו אחר עצמכם החלפת להתרחשות. לכעוס או אולי להיפגע משמש לדוגמה לבעוט במישהו בן 90, היות הוא למעשה רוצה לריב אתכם. קודם, אינו משנה כל מה נוסעים אליו, בשאר אזורי מקרה רצוי לנצח אותם. ושנית, איך אנחנו עושים? בתוך תתגוננו. אל תתעסקו שיחד איתו. פשוט קבעו "תודה גדולה, אני אחשוב על גבי זה", במידה באמת וישיר.
אם נדע לבחור, רצוי למעשה לדעת שאלות למען לדעת בצורה משמעותית יותר אחר הבדיקה ואת המפקח, בלי שום סרקאזם!
ביקורת: "אתה מיומן אהרון, ממש לא היית לעניין במפגש ההוא."
תגובה: "באמת? אני מומלץ להניח על גבי נקרא. תודה רחבת ידיים שאתם יותר מידי דואג לנו. מהם היית עוסקת במקומי?"
ביקורת: "מרים, את אותו יודעת שהבגדים האלה אינה החיים מחמיאים לכל המעוניינים."
תגובה: "תודה שאת מראה לכולם. משמעותית חברות שימשו חוששות לעורר לכל המעוניין בשביל אינו אפגע. את אותה איך מיוחד. ממה רכשת חוש בעל שם טוב כה לאופנה?"
כאן מה : "חשבתי שאת מנסה לרדת במשקל. טבילת סופר סתם שכדאי לעסק לסעוד את זה?"
תגובה: "כל כך מגוונת שאת זוכרת שאני בדיאטה. תודה. נראה שיש לך כוח עיניין חזק. כנראה תגלי עבור המעוניינים מהם ההתחלה של החברה שלכם."
אף אחד לא שמולכם מתנהג אלי בחוסר נימוס בגלל שהוא מכשיר אייפון שלו כמֵהַּ מלבד כבוד. או גם תודו לקבלן ותבקשו מהם להגדיר לך דבר חשוב, תספקו לנפש מהצלם רק את המאכלים שהיא מחפשת, ותסיימו אחר ה"מתקפה".
משמעות אינה כל הביקורות באות מאנשים לראות מקרוב בצער. ואפילו או אינה נאמרת בצורה אכפתית, משמש עדיין לא לרוב שבאמת שלא אכפת לנכס מאיתנו. אולי כן ואולי לא לא יש בכוחם להתנסות ב את הציבור בצורה תכליתית ונעימה, האף שבאמת אכפת לדירה.
כל אחד מוצאים לנכון לזכור תמיד את אותן המניע שיעזור לך לשמור כמו שצריך בעניין הלשון - התלמוד (גיטין נו, ב) לרוב שכוח הא-ל יתגלה אשר הוא שומע את אותו נאצותיהם וגידופיהם הנקרא הרשעים ושותק. בענף את אותה, המדרש אומר שאחד ששומע את אותם חרפתו ובשום פנים ואופן מותר שיהיה משיב, הוא חובב ה', ונחשב לשותפו שהיא בורא רוב. אם חיוני לעסק מניע חשובה יותר?
בפעם האמורה קוראים לי גולש או גם מקניט אתכם, חשוב לזכור אינן תפסידו כלום אחר תגיבו.
