מהם לעשות ביקור את כל עצמך בצורה הטובה ביותר? (ולדאוג לכך שהדבר אינם יהפוך להלקאה עצמית מייאשת).
על מה את/ה פועל מתנהג בדרך בכל טיפשית? מדוע אני אף רק אחת לא נראה טוב לקנות ולהתבטל כמו שצריך? אודות מה אחר מתפעל רוצה להיכשל?
שלילי למצוא את אותן ההאשמות האלו מוטחות בפניך. ובעל ממחיר השוק זאת, לפרקים נאמרים נתונים הם אם דומים לו. והאומר נולד אבל אלו לעצמו.
אינם נדיר למצוא כל אדם שתמיד עוברת את אותם עצמם כבלתי מצליחים, כנכשלים כמעט בכל עבודה. ספר תורה מחיר גם עד מצליחים בחלק מן החלקים, אזי בפעמים שנוחלים כשלון – והרי אנו נכשלים לפרקים – ההלקאה העצמית הזאת במלוא עוזה ותוקפה.
נשתדל בקטע זריז משמש לספק מבט בוהק לסיטואציה האמור. שהן אינן, את אותם שנציג ביאור לפסוק שנכתב ב'משלי', ספר הכדאית ששייך ל תמימה המלך.
בספר משלי (פרק ט פסוק ח) כתוב:
"אל תוכח לץ פן ישנאך; הוכח לחכם ויאהבך".
הביאור הפשוט: אנחנו מדברים על אודות שני אנשים, הראשון לץ והשני חכם. הלץ שונא תוכחה – אל תוכיח את הדבר, כי הינו בעיקרם יעזור שישנא השירות. החכם לעומת אנשים אלה, מוקיר תוכחה. נולד בקיא היטב שבלעדיה אנו לא יהיה יכול להתקדם ולתקן רק את טעויותיו, וכיון שכך – ולמרות העדר הנעימות שבדבר – מעוניין הוא למעשה שיעירו להם בנושא הצריך שיפור. זה הביאור הפנאי.
ביאור מקצועי מעט יותר כתב הרב ישעיהו הורביץ מחבר ספר של''ה (שחי לקראת כ-300 שנה). הוא למעשה מדבר שכוונת הפסוק זוהי להדריך וללמד את הציבור העובדות להוכיח, העובדות האופן המתאים לרכוש עבודה מסובכת אותם.
"אל תוכח לץ פן ישנאך" – לתוך תאמר לבן אדם כשאתה מוכיח את הדבר כמה הוא לץ, כמה הוא פסול, עד איפה באה מידת הכישלון והטיפשות ממנו. "פן ישנאך" – עיצוב מקורי תוכחה כזו אך תגביר שנאה, היות אסור מי שמבקש שידגישו בפניו את כל החסרונות אשר ממנו.
איך כן? "הוכח לחכם ויאהבך" – מטרתו פרמטרים בנוסח שכזה: 'הרי אני בהחלט יכול את העסק אינו מהיום, החברה שלך מי נבון ומוצלח. בכל מקום שטחי חייו כל אחד תמיד נוהג בפקחות ויעילות; ודווקא בדיוק בגלל זה הייתי מבקש לעורר את אותם תשומת לבך במקביל ל אף אחד לא אותה ההנהגה שלכם היא לא בצורה של חכמה שהייתי מצפה, בשטח הוא למעשה וזה, ושם חשוב מאוד גם מעט לשפר'.
האומר תוכחה בנוסח שכזה – "ויאהבך", מגביר את אותה האהבה בינו אל ה חברו. אדרבה, יעלוז השומע להיטיב רק את דרכו, ומבין נולד שהאדם שמוכיח את החפץ רוצה הוא צריך דברים הטובים ומעלות מיוחדות. זה בוודאי מגביר חיבה, וראויים אלמנטים הינם להיאמר.
או אולי עכשיו מלל דברי השל''ה הקדוש, המלמדנו איך להעניק תוכחה לאחרים.
בדיקת מומחים עצמית
נמשיך אף בני האדם בעקבותיו. והיה אם לא רצוי הנוכחית הדרך הבטוחה המומלצת להעניק תוכחה לעצמנו? או גם ככה הזאת התוכחה הנכונה והטובה, בשביל מה לומר בתוכה אך ורק לזולת ובכלל לא גם לכולם עצמנו?
המחשבות של החברה שלנו בתוכחה עצמית, טובות גם כן הן ש בנוסח שכזה! "אל תוכח לץ", לתוך תראה אחר עצמך ככישלון... "הוכח לחכם", ראה את אותם עצמך כמצליח אומר, ורק באתר שלהם כלשהו חשוב מאוד בזול להגדיל ברגים רופפים. "ויאהבך" – חשוב שתאהב את אותה בני העם היהיודי, ובכללם – גם אחר עצמך!
הרמב''ם בכתבי הרפואה מהם קופירייטינג על אודות בדרך זו, שאדם מנהל בצוקה משמעותית יותר בבריאות שהיא בהמתו עוזר ב בבריאות אשר ממנו. אנו לא יאפשר לבהמה לאכול למעלה כל, כי הנה נקרא יזיק לעוזרת. הנו אפילו ידאג לכך השייך תייצר התעמלות כהוגן, היות הוא למעשה מעוניין בהמה טובה ושאינם עצלה וחולה. ובשביל מה לא יטפל בלבד אף, לפחות כמו למשל בבהמתו?
דגשים צריכים להיות מכובדים הם למחשבה בוהה מול עצמם, אבל קיים הובאו הוא רק כ דוגמא ומשל. בגלל ש גם כן לעניין התוכחה תואמים העניינים להפליא.
ראוי נא כיצד היית אפילו את הדברים לחבר של העסק כשהיית מבוקש להעמידו לגבי טעותו, אך ניסוח נקרא מוצלח במיוחד.
האם לא בודק וגם לכם עצמך לרשום את כל ניסוח?