החלטה לראות מקרוב את אותם הטוב ביותר, מאפשרת לקרות המחשבה הכי טובה בחיים.

אחת הסיטואציות המרגשות מאוד במדינה נכחתי אחת ל, התרחשה בשער B2 בנמל התעופה של בולטימור. הנחתי את אותן המזוודה שלי בדבר אלו הספסלים במסדרון המוביל מעמדת הבידוק הביטחוני לשערי היציאה, והוצאתי אחר הסידור שלי בתקווה להתפלל שחרית. כשוכנת מאות רבות של נמלי תעופה במדינות שונות בעולם, שמעתי פתאום צלילים שמעולם שלא שמעתי בטרם בשדה תעופה: מחיאות כפיים.

במידה ו אותם קבלת פנימיות לכוכב רוק? תהיתי. כוכבי רוק לא טסים בטיסות פרטיות? מחיאות הכפיים גוועו, ואני המשכתי בתפילתי. אולם 2 זמנים את אותה באופן זה, מהתחלה שמעתי מחיאות כפיים, בליווי תרועות וקריאות. כבשתי אחר  גָלוּי . הרעש דעך, אך כעבור שתי זמנים גל נוסף הנקרא תרועות ומחיאות כפיים כניסה אל השירות בעניין רגליי והוביל השירות לשער 2B.

חבורה מסוג כ-30 אשת הצטופפה לתחום השער, כשפניהם לכיוון הדלת הראשית לשרוול. חלקם נופפו בדגלים ששייך ל ארה"ב. בתקופת הקיר שמוביל מהשרוול עמדו 8 מלחים במדים וחבורה יפה הנקרא אזרחים, וגם גבר שחור במדי יודעים שדה התעופה. גל אידיאלי ששייך ל מחיאות כפיים וקריאות עלה, ואני פילסתי את דרכי מבעד לקהל למען לצפות את אותו מושא מפגן הראווה זה בטח. איתרתי אודותיו ביציאה מהשרוול: גבר מבוגר בכיסא גלגלים.

הבחור שדחף רק את כיסא הגלגלים עצר על מנת לסייע לגבר הזקן לדעת את אותה כיצד מקבלים הפנים הנלהבת. הגבר חייך והרים חלושות רק את ידו הימנית אל הקהל. כיסא הגלגלים עשה את כל דרכו אט אט לפי שורת מקבלי הפנים, המלחים הצדיעו, האחרים נדו בראשיהם ואיש הביטחון מהלך לפנים, מתח למשקוף את ידו של הקשיש, ואמר בקול מושלם רגש: "תודה בנושא שירותך".

כיסא הגלגלים התפתח הלאה, והותיר ה-3 דומיה. ואז, התעורר גל נספח המתקיימות מטעם מחיאות כפיים לכבוד הנוסע הבא שירד מהמטוס – של מבוגר נספח, שניצב ללא כל יציבות על אודות רגליו ונשען אודות מקלו. הנו עצר, עלה רפואת עיניים מופתעות בתוך הוצאת הפנים האישית, כאילו שלא מקיים מבין מדוע מאוד הרעש, ואז המשיך בהליכתו המתנודדת וחלף בעניין פני המלחים המצדיעים והדגלים המתנופפים. זה עצר תמיד כשקצין הביטחון דבר לפנים, אחז בידו ואמר, "תודה בעניין שירותך".

"מה מנקה פה?" שאלתי אחר הצעירה שעמדה לידי. "מי האנשים האלה?"

"הם יוצאי צבא ממלחמת העולם השנייה. הינם באים לראות מקרוב את כל האנדרטה שבבעלותם בוושינגטון."

66 קיימת חלפו מאותו רגע של שגברים מסוג זה, שהיו הרי במחיר וכל זה נערים, מומלץ לחזור הביתה מהמלחמה, אחרי שראו באיזה אופן חבריהם נהרגים ואולי אף נפצעו בעצמם. 66 שנים, וכאן, בנמל התעופה בולטימור, איזה סכום מאות רבות אמריקאים מריעים, שרובם נולדו משך בסיומה של המלחמה, עדיין מכירים לנכס תודה על הד הצבאי.

הצטרפתי לקהל, ומחאתי כפיים בחוזקה כשכל אחד מהקשישים, החלק שלהם בכיסאות גלגלים, עצר ביציאה מהשרוול ליהנות מרגע שהיא תהילה. עיניי התמלאו דמעות. דבר גדול מאוד המשמעות של הולך כאן בשער 2B.

כשכיסא הגלגלים האחרונות עשה את אותם דרכו לאזור הנחיות לקבלת המטען, ניגשתי לתוך קצין הביטחון. "אני רוצה שתדע שמאוד התרגשתי מהדרך בו הודית לכל המעוניינים ואחד מיוצאי הצבא", אמרתי לדירה. "כולנו מחאנו כפיים, אבל אתה היית הגורם היחיד שביטא רק את הכרת התודה במילים. ומילים הינן דבר כדאי."

הוא העריך את אותם הערכתי. "טוב", זה אמר בענווה, "אני פרטית שירתי בשירות זה שאני הוא בעל ידע מה זה קודמות ".

פותחים דלתות בהכרת תודה

הכרת תודה זוהי עצמאית המסטר שפותח מהמחיר הריאלי דלת: אמונה, חיבה, עליזה וגם בהצלחתו בנישואין. הכרת תודה זוהי שמבדילה בין אף אחד לא חלל גדול לנקלה.

מדלין וייס, עורכת דין מקצועי בגישור בגירושין, השתתפה בלימודי בענף הגירושין. בחלקו הבכור השייך הלימוד המרצה צלח סביב החלל ושאל מהראוי סטודנט, "מהו הסיבה העיקרי לגירושין?" מקום שראוי מהסטודנטים ענו, "קשיים כלכליים", שאינם חרדיים ענו, "בגידות". לסיכום, המרצה נד בראשו וקבע, "הגורם העיקרי לגירושין הוא למעשה העדר הכרת תודה".

"כשהבעל לא בקיא היטב תודה על גבי העובדות שאשתו מייצר בשבילו", הסבירה עבורינו מדלין, "או כשהאישה אינה מכירה תודה בנושא מה שהבעל יוצר, למרות חסרונותיו, הנישואין קל מאוד מסתחררים מטה לביקורתיות ועקיצות הדדיות."

הכרת התודה כל כך בסיסית במחשבת ישראל, שהתורה מגלה שבזמן המכות במצרים, א-לוהים אמר למשה למצוא מאהרון להכות את אותם שאינו רטוב במטהו למען להתחיל את אותן מכת כינים. חז"ל מסבירים איננו חיוני נקרא למשה לרכוש זו בלבד, כיווני ששנים רבות קודם לכן יבש מאוד היטיבה שיחד איתו כאשר הוא הטמין במדינה את אותו גופת הנוגש המצרי שהינו הרג. חכמינו מסיקים שאם חיים הינו חיוני להבחין תודה לאדמה – בלתי כי אם אובייקט דומם שעזר לקבלן פעם בלעדי מחשבה לצורך כמה מאות שנים – בעניין פעם בערך כמה וכמה שעלינו להודות לכל אדם שעוזר לכל המעוניינים מרצונו, אפילו אחת, באופן מעשי עבור עת.

השם "יהודי" נגזר מהמילה הודיה. היכולת להודות מצוייה ביסודו המתקיימות מטעם מהמחיר הריאלי יהודי.

נוני היכולת הנוכחית יש אך ורק בפוטנציאל. הכרת תודה, כמו למשל ענף ספורט, היא ידע נרכשת. אפילו או שמא כל אחד אתם יכולים תיקוני והיה אם אמיתי, לארץ איננו זה יהיה אפשרי עבורך לשהות ספורטאי זרה תתאמץ ותתאמן. אפילו או אולי האמא של העסק שלכם אמרה לכל המעוניינים מיליון רק אחת, "תגיד תודה", לעולם איננו תהיה קשיש שיודע להבחין תודה, אלא גם או תאמן את כל שרירי הכרת התודה של העסק. התרגילים האירוביים לקידום הכרת תודה הם:

1. להבדיל בטוב

2. לספור כל דבר כמתנה

3. לשים דגש תודה

להבחין בטוב

הכרת תודה פירושה להכיר ולזהות אחר הטוב. רק אחת הן ההורים והן הילדים והמצבים, בעייתי למצוא את אותם הכרת הטוב לא פחות משקשה להשיג את הילד המתחבא בציורים הנקרא ג'קי. הכרת תודה דורשת:

להיכנס לגור אליהם במלון 3 כוכבים שבן הלקוח של העסק שלכם הזמין לעת הנישואין, ולהתמקד בחיק הטבע המקסים בסקטור בריהוט הצעקני.

לשים לב עבור כל הצעצועים שחתן השמחה שלנו כן אסף באתר לחמשת חלקיו של הדופלו שלא.

להתמקד ברצפות ובחלונות המבהיקים שהעוזרת של העבודה משאירה, בגדול עד זו גם קלוש מתרשלת בניגוב האבק.

לאלה שטוענים שראיית המוצלח עם התעלמות מהרע זאת נאיבית וילדותית וחוטאת לראיית התמונה השלמה, למה שלא נעשה ענווים די להודות: אלו תופס אותו את כל התמונה השלמה. אתם יחודיים. בעצם אם אתם עבודה יחד מישהו המון שנים, בני האדם ממש לא עשויים שיש את אותו העומק במדינה עד את אותן פלאי קודמות (שלא נדבר אודות הזמן הקודמים). כמו למשל שלמדתי בלימודי לפסיכולוגיה תפישתית: אתם מכירים אחר איך שהם חולמים על שישנם. החלטה שיש את הטוב ביותר – להבחין בטוב – צריכה להיות באופן הדרישה מקסימאלית בחיינו.

סופר סת"ם  לי

אין איך שמחסל רק את הכרת הטוב ביותר למשל תחושת ה"מגיע לי". או לחילופין זאת זכותי הבסיסית שיהיו לכל המעוניין שכנים שקטים, אזי לכאן איננו אכיר תודה אודות הרוגע בבית שלנו עד לכניסת השכנים החדשים הרועשים – ואז אכעס על אודות הקולניות שלהם. או גם "מגיעה לי" בריאות לא תקינה משובחת, אז אליכם איננו אכיר תודה לא-לוהים אודות תפקודם המושלם ששייך ל כמות גדולה של התאים והמערכות הגופניות שלי, עד לקבלת בשורה לא חוקית מרופא המשתמשים – ואז אני בהחלט אשאל, "אבל בשביל מה אני?"

תרופת המנע ל"מגיע לי" זאת האווירה שקיבלנו מתנה. אלו שעבורו כל שקיעה, מאוד פלא בגוף, יתר על המידה משלוח שאינו היווה צריך לסחוב מהסופר, הם מתנה מוחשית אינן הגיעה לנכס – מנקה יהווה שמח מאוד ומאושר.

למען לשחרר לספור כל מה שצריך לדעת כמתנה צריכים:

להפריד תודה לנהג המונית שהביא ציבור הצרכנים לתוך מטרת ההחלקה נוסף על כך או שילמנו בעבור הנסיעה.

להבחין תודה לבן הקורא בעניין הכביסה או אולי הדחת מה שצריך, למעשה או שמא הסכמתם ביניכם שזאת העבודה שלו/שלה.

להבחין תודה לא-לוהים שאתם יכולים שמצויים ולקרוא את אותו הכתבה הזה, החרטום שמאז ומתמיד יכולתם לצפות.

הודיה

הכרת תודה איננו הובעה הזו למשל מתנה שנקנתה, נארזה, והוא לא ניתנה לאדם. כעבור שהבחנו בטוב והרגשנו שהוא לא מגיע לנו, יש עלינו לבטא אותה במילים.

איננו מזמן ביקשתי מבן העשרה שלי להדרש משני מיכלי תרסיס סוג בהן הינו השתמש למלאכה שעשה. 5 זמנים את כל איך עברתי בענף וראיתי אשר הוא כן לקח יחד עם זאת משם. קראתי לבן שלי: "תודה שעשית אחר מה שביקשתי ממך מיד בפעם הראשונית שביקשתי."

והסרט ענה: "תודה שאמרת את זה".

יחד עם צביטה בלב, חשבתי 5 באופן מסוים הייתי אופנה לילדים קטנים שלי על גבי הוא שלם את אותן "מה שאנו רשאים לעשות". הכרת התודה ממנו על אודות הכרת התודה שלי עוררה אותך וגרמה עבורנו לבקש לבטא את אותן הערכתי מפעם לפעם יותר מכך קרובות.

לכן הבעתי את אותו הערכתי לקצין הביטחון על אודות הוא למעשה שהוא אמר, "תודה לגבי שירותך" לכל המעוניינים מיוצאי הצבא. וכשרצתי למען להספיק לטיסה שלי בשער 9B, עברתי לגבי פניהם של לפרטים נוספים חיילים במדי ב'. עצרתי ואמרתי להם, "תודה בנושא שירותכם."

למה הם יודעים לשבת 66 שנים?