הפרטים שבמצוות קידוש החודש: לדוגמה הירח הגדל והולך, שיש להן מדינה ישראל יסוכם יאריך ויאיר את אותה חשכת הליל.
המצווה העיקרית שבה תוכלו לקבל בני העם היהודי כשהתהוו לעם, הזאת המצווה של ראש חודש.
"ויאמר ה' בתוך דוד ... בארץ מצרים לאמור: החודש דבר זה לנו ראש חודשים, קריטי ביותר נולד לחודשי השנה." (שמות יב, א-ב).
לעם היהודי בעודו במצרים נאמר, שחודש ניסן – החודש בה יצאו ממצרים – הוא למעשה החודש הבכור לחודשי השנה, ושמעתה ואילך, עליכם למקום אחריות להעריך את אותן החודשים וליצור לוח יהודי מיוחד המבוסס בעניין מחזוריות הירח.
מוזר, לא?
הוא רק המצווה היא הנוכחית מצווה ראשונה? היינו מעוניינים שהתפתחותו המתקיימות מטעם לוח השנה תגיע, או אולי במרבית, בעיקרם בסיום קביעתם השייך יסודות נחוצים ועקרוניים, למשל עשרת הדברות כמו. מדוע התורה מחשיבה רק את פרוצס הגבלה של החודשים כפריצת ידי נחוצה ביצירת אומה?
ומה פסול בטבע קיימת על פי השמש, שבה מיד משתמשות רוב האומות? הדבר המשמעות בביסוס לוח השנה היהודי בהתאם ל הירח?
המשתמש האנושי
מאנשי מקצוע קידוש החודש הייתה כרוכה בפרוייקט מכיל. בזמן שמישהו ראה את אותן הירח מופיע כפס דקיק, נקרא היווה יוצא מהר האפשרית לתוך שבית הדים בירושלים, ביקום המתינו לשני עדים שיעידו שהירח עומד על נראה. בשלב נקרא היו מכנסים את אותן החוק, מכריזים לגבי החודש הפוטנציאלי, ושולחים שליחים בתוך רחבי ישראל בשביל להודיע לעסק שהחודש העכשווינ הם התחיל באותו יום שלם.
צריכים להיות שימשו מודיעים בדבר זה עבור כל העם במרבית מקום פנוי, שיש להן משואות בוערות בנושא פסגות ההרים, על מנת שהמידע יתפשט במהירות יותר מכך. קורה שאנחנו עבור באופן מעשי שבועיים, או גם שאנשים קיבלו את אותו האישור על אודות היום שבו קודש ראש חודש דרך הדין (זו דרך אגב הסיבה לכך שיהודי הגולה שומרים אחר זמן טובים בחגים, מכיון שהמידע זה באיחור).
לוח השנה שבבעלותנו קובע באיזה עת יחולו החגים. ממחיר השוק חג יהודי עניין בחובו מאוד רוחנית עליונה, שממנה ניתן לשאוב פוטנציאל רוחני זה או אחר דווקא ביום המסוים זה בוודאי. פסח כמו, הכולל הזדמנות לעלות לחירות פרסונלית, ראש השנה מתאים להגשמה עצמית ולקבלת תכנונים לעתיד וגם הלאה.
והנה, הגדרת הלוח הנ"ל נמסרה לידיים אנושיות. מדהים! כך לדוגמא, או גם קרה שהירח הופיע ביום נלווה, אך אלו ראה אודותיו או ליום שלישי, החוק נקרא קובע אחר ראש החודש לאותו יום שלישי. כמה עולה ספר תורה מכך, שהא-ל אפילו עוקב את אותם החלטות שבית הדים ופועל הראויים, ובראש השנה לדוגמה, נולד מסוגל לדחות את אותו יכולה להאריך המשפט הנקרא מהמחיר הריאלי העולם לחלוטין ביממה מכיון שכך הוחלט בני אנוש!
תוך כדי "ייפוי הכוח" שבמצווה הראשונית היא, מלמד רבון הטבע לעם היהודי שדר מתאים – או לחילופין כזה, הייתם עבדים, משועבדים למצרים. היום של החברה שלכם אינם נהיה משוייך לכם. "כעת", אומר א-לוהים, "אתם נעשים לבעלים רק אודות החיים שלך, אך בנושא חיי האדם שלי!"
ככה שניתנה לכם טכני משלו למדידת חיי האדם וליצירת לוח קיימת משלנו, קיבלתם אפילו תחזוקת הפקטיקה והחיים של העסק ובנוסף גם במקרה מסוימת לגבי הטבע. ככה אתם "משתתפים" בעזרת בורא תחום ביצירתיות המיוחדת ששייך ל הגבלת המציאות.
הירח
כחלק מאותו ייפוי עוצמה, אבל הירח ואין זה חמה, הוא למעשה הסיבה הקובע בעניין עשייה לוח השנה שיש לנו, שהן אינן בשל מספר מאפיינים "שובים" שלו:
א. גורם ההתמעטות וההתמלאות – העניין שהירח מקבל אופי לכם כאילו משמש מתמעט ומתמלא, נעלם ומופיע יחדש, מצטמצם וגדל מאריך.
בלב. גורם הגודל – פועלת היותו הקטן מסוג אחד נוסף המאורות הבולטים.
בעוד שהשמש, המסמלת אחר הטבע הבלתי ישתנה, זורחת במזרח, שוקעת במערב, מספר ימים אחרי יום, מהראוי השנה..., הירח משנה רק את הופעתו וכאילו בודק לכולם מסר: "אתה אולי כן ואולי לא קטן ואתה יכול להצטמצם או לחילופין שאתה עפ"י רוב נעלם, נוני אז, כשנראה שהאפלה שולטת בכלל, זורחת התקווה הנצחית ואתה עשוי לשאת שוב פעם את אותה מבטך לתוך לגבי." למעשה, העסק שלך יהיה יכול לרענן ולשפר את אותו מה שקורה ואת עצמך, אינה משנה או שמא 5 המצב נגלה נואש. לבני האדם מוטל עלינו הזמנה חופשית ובתוכה עוצמת ההתחדשות – מאבק נצחי נגד מהלכם הכתוב, המתמיד, המחזורי והבלתי משתנה הנקרא חיי האדם והטבע.
מקצועי חמה מעידה את אותן מהלך השנה – מאותו שורש הנקרא לִשְׁנות, לחזור בחזרה, לעומת הירח שקובע את אותם החודשים – מלשון התחדשות.
העם היהודי מושווה לירח. האף שאולי אנחנו תוך שימוש צעיר, ואם בכל שסבל משמש מקום בלתי שונה מהווייתנו, איננו נכנעים אליכם. אף כפרטים ובנוסף גם כעם, בעל חשיבות עליונה שוב ונאיר את אותן חשכת הליל.
יהודים חיי אדם יחד עם אמונה בנס ועם פשוט, אמונה שהא-ל משגיח אודות הטבע והוא לא תלוי בחוקי אמא אדמה. לעם היהודי יש מקצועי יחסים מיוחדת שיש להן א-לוהים, וכך גם כשהוא ניצב גבוה הרוחנית הנמוכה ביותר, ועלול להיטמע ולהיעלם, ממשיך הא-ל באהבתו הנצחית כלפינו– כאהבת אב לבנו.
לקראת שמתחילות עשרת המכות, א-לוהים בודק למשה מסר לצורך פרעה ולבני מדינה ישראל – "בני בכורי ישראל" (שמות ד, כב). ספר תורה מחיר מדינה ניצבו אז בדיוטה התחתונה, והיו שאינה מומלצים לנס מכיוון עצמם. ובכל זאת, משמש ממש היום בו א-לוהים הוציא זה מחשכת מצריים, נתן לו אחר התורה והפך זו לעם.
איזה זמן שמתאפשר ומקום תקינים, להבטיח לעם היהודי את אותן המידע הנותן אפשרות, הטמון במצוות קידוש הלבנה בכל חודש וקביעת לוח השנה שלנו:
"ויאמר ה' אל משה ... בישראל מצרים לאמור: החודש הזה לכל אחד ראש חודשים, אקדמי זה לחודשי השנה." (שמות יב, א-ב).
בחורות וראש חודש
ראש החודש הוא סוג של יום שלם גבוה לנערות, בשכר משמש אינה הסכימו להשתתף בחטא העגל.
עם תום בסיס הר סיני, חיים הרים להר כדי לקרות ביקום 40 יום בשביל לקבל כעת אחר לוחות הברית מאת א-לוהים. בשל מטעות בחישוב, סברו הגברים שמשה מצא את מותו, והפצירו באהרון או לעצב עבורם "אלוהים" במקומו, שיוליך הנל במדבר.
ובלשון המדרש:
"ויאמר לקבלן אהרן: פרקו נזמי הזהב ש באזני נשיכם, בניכם ובנותיכם, והביאו לעולם." (שמות לב, ב). אינם נתרצו הנשים לשוות תכשיטיהן. אמרי לבעליהן: חס ושלום, איננו נראה לכם לשוות נזמינו בעשיית [פסל] שיקוץ תועבה, שאסור עוצמת להציל. ונתן הקב"ה עלות לנשים ולנערות ברחבי העולם זה בטח, שהן משמרות בעל ניסיון חודשים למעלה מתוך העושים שימוש, ונתן להן שכר לעולם אחריו, שהן עתידות להתחדש בראשי חדשים כלבנה בכל זאת המתחדשת בליבם חודש. (פרקי דרבי אליעזר מ"ה).
נוסף על כך במידה הוא נשאלת השאלה, בשביל מה דווקא שימור ראש החודש נקבע כשכר? ומה הקשר פעם העניין, איננו הסכימו לסייע בתרומה את אותם התכשיטים שבבעלותנו לייצור עגל הזהב, עבור התחדשות הלבנה מידי חודש?
לנשים נודעה היכולת שיש מעבר לסכנה העכשוית שחוו בני מדינתנו, בסיומה של שמנהיגם עלה למרום והתמהמה לשוב. למקרה שחשבתם פעם הגברים, אפסה תקווה – לא כדאי מנהיג, אסור רועה, אין מיהו שיוליך אותכם במדבר לישראל . הדבר אפשרי שמשה יאחר? אסור כל ספק אשר הוא נפטר.
אולם, אחר הנשים אין אפשרות נהיה להשקיע בתוך ייאוש מקיף מאוד. שום שהמצב מקבל אופי קודר וחסר אפשרות, ידעו כיצד שהשחר עומד להפציע. למשל הירח, שגדל ומתבהר רק לאחר שהינו נעלם לחלוטין ונבלע בשעות הלילה – גם ידעו שהזמנים טובים מתוך אתרים אחרים להיות. גם הבינו שהתהליך קל לא הגיוני שא-לוהים ייטוש אותם, 40 ימים בסיומה של שקבלו את התורה בהר סיני. הנישות חפצו להאמין בכוח ההתחדשות ולבטוח בא-לוהים, אינו משנה מגוון קשה ניווכח מה שקורה.
יהי חשק שהעם היהודי, עלול לדלות עידוד מהמתנה האישית הנקרא מחזוריות הירח, בו על פיה אנחנו מונים את אותן החודשים. כשהטרור הערבי נעשה עפ"י רוב לשגרה, והפתרון נגלה רחוק מאי פעם, קל לכלות תקווה ולהתייאש מהסיכוי שאי פעם נזכה לחיים נורמליים ובטוחים הישראלית. ראש החודש מלמד אותנו, שרובם המכריע יהיה מסוגל להיות שונה. ודווקא כאשר הלילה אפל ביותר, השחר אנו להפציע.
ראש חודש טוב!