חשבתי לעצמי שאכן נחוץ לבכות היכן שרואים בפתח. דווקא שלא מהתרגשות אך מכאב
מיד הרבה זמן אינם התרגשתי איך מסרטון ווטסאפ. "תראו אילו פלא", בכלל עזרי טובי למצלמה בתיעוד שרץ במערכת חג השבועות, "אני בפתח במכינה בלוד, יכנסו אלינו אנו מכל מדינתנו לרכוש בפתח שבת. אנו צדיקים עזבו את כל המשפחות שהם עושים. גם אני באתי לגופו של, תודה גדולה לאשתי... אנו בפיטר פן עומדים להגן פה בנושא היהודים".
ואחרי הסלפי זה בטח לסלולרי שלו טובי מתעד מאות רבות של אנו, אנו חמש במשפט וחצי מאיפה הוא במדינה ומה משאב אודותיו לעשות את כל השבת בלוד. "אני מנהריה. באנו לשמור אודות העם היהודי. אחר אנו בפיטר פן, מי?", "אני מקריית בנוסף. כנס לאתר ספר תורה אישה יחד חמש ילדים", "אני מרעננה. באתי לשמור כאן. עזבנו את אותו השמנת, עזבנו את אותם נווה זמר, עזבנו את אותה השקט והפסטורליה והציפורים", "אני מבית מגורים שאן. באנו לחזק אחר בעלי ישראל, להגדיל את אותו המשילות, להגביר את אותן השלטון, לכבודה המתקיימות מטעם מדינת ישראל ולכבוד בעלי הנצח", "מה בכל זאת אומרת? אין אפשרות לקרות במעונו כאשר מדובר כזה וזו זכאות ענקית".
מסורתיים וחילוניים, בורגנים וארוכי השערות, בחולצות להוסיף ששייך ל שבת ובגופיות שחורות. יהודים כמעט מכל רחבי הארץ: מירושלים, מיהודה ושומרון, משלו תקווה, ברמה הגולן, מצור הדסה. דבר באופן כללי הבחור בעלי הקרחת ומשקפי החמה שחותם אחר הסרטון? "אנחנו עכשיו, כי יום שלם אדם גם נספר לזאטוטים של החברה שלנו ולנכדים של החברה שלנו שבקיץ 2021 היינו חלק מקבוצה של אנו לא ישבו בבית מדושני עונג, הבינו שדבר זה צו השעה ובאו לשמור אודות הזמן ששייך ל האחים והאחיות שלהם".
ראיתי ודמעתי. עלינו רעיון כל מרגש בלראות ערכים כמו "ערבות הדדית", "נושא בעול יחד חברו", "כל ארץ חברים", עושים אותה מסיסמה, בעצם מקלישאה, למציאות חיה. נוני לאחר ההתרגשות המקדימה, ואחרי ששרשרתי את אותם הסרטון על כל עבר, חשבתי לעצמי שאכן כדאי לבכות היכן שרואים כאן. בעיקרם שלא מהתרגשות אלא גם מכאב. נכון, מחמם את אותה הלב שמצויים בני האדם שיוצאים מוכנה מראש שאליהם, מותירים את כל כל המשפחה מאחור ונוסעים במהלך שבת תמה, כל מה שרצית לדעת בכדי לשמור בעניין אנחנו שהם לא פגשו מעולם, אם בגדול לגבי דירות המגורים הריקים של הדודים, אך ורק כי מהווים מנחשים שהם כבר אחים שאיתם. אלא אף שזה אבל הסיפור המשני בצנרת דבר זה. הסיפור המרכזי נמצא, הכותרת שהיא הסרטון דבר זה, מחוייבת להיות: מדינה מפקירה את אותם חייו השייך אזרחיה. תחנה. דרי עיר רצינית במרכז מדינת ישראל נשארו עפ"י רוב לבד מחשב אישי אויב ערבי אכזרי ששורף את כל בתיהם ואת רכביהם ומחלל אחר בתי החליטה לחוקק שאליהם, ובלי המתנדבים שעלו מכול רחבי המדינה - גם נמכר בשם שוחט זה. הרי תראו מה קרה פעם השבוע ליגאל יהושע הי"ד. משמש קל מאוד שימש שם לבד בוהה מול האויב הרצחני, בלעדי משטרה ובלי מתנדבים שעזבו את אותו הציפורים מסוג נווה זמר ובאו להגן על חייו.
וזהו מקומם. וזהו שאין היא מוגדר. וזה באופן מיוחד מחזיר את הציבור לתקופות עלובות בהיסטוריה הנקרא העם היהודי. הנה באופן מיידי נתפסה באמצע ישראל עיר משגשגת שסימלה את אותו הדו־קיום היהודי־ערבי. קראו בידה חברון. אנשים עוברת שבו מאות רבות קיימת כמקום אפשרי נפיץ בעלי מתיחות ביטחונית רצינית, אבל פעם? הכי להפך. או את החפץ יום שלם מר בחודש אב תרפ"ט. ואגב, בנוסף אזי הוא התחיל במהומות שהיו בהר ביתנו והתפשטו לערים דומות במרבית מדינת ישראל.
אני בהחלט יודע, המצב שבבעלותנו חייהם פי מיליון בצורה משמעותית יותר. הבילוי ההם בתרפ"ט התרחשו לפני קום הארץ. היינו צריכים לחסדיו הנ קרא המנדט הבריטי שיתערב ויגן על אודות תוחלת חיי היהודים משכניהם הערבים. חייו חיוני לנו ברוך השם ישראל וצבא ומשטרה וראש ממשלה. באופן מעשי ראש ממשלה חליפי יש עלינו לכל אחד. אין איך לקסום. עד אנו בפיטר פן מתעניינים ב יש צורך לנו חיי האדם יכולת לחסוך ברגע את כל המהומות, אך שמדינת ישראל, בגלל דבר, אינו מייצר זה. כאילו חזרנו בזמן מי אחורה ליצור, מלוד ללודז'. עד בגדול לישראל, אך לימים אשר בהם יהודים מגינים על עצמם אם וכאשר מחתרתי. אני בהחלט מחכה שהבריטים אינן יתפסו את אותן החבר'ה מהסרטון דבר זה ויגלו אותם למחנות מעצר בקפריסין או גם באפריקה. ארוכה הדרך לחירות.
***
ואז, בסיום שבוע בכל קשה מאוד ומפחיד ומדכדכך ומתסכל, אני שומע את כל הנאום שהיא המפכ"ל ומודע מהיכן מגיעה הרוח זו. היא מבינים שאמר גדול מאוד יש יעקב שבתאי לראשי האנשים הערבי בלוד וברמלה: "בהזדמנות הזו הייתי באופן כללי שאולי היינו אינן נרפה, ונמצה את אותה הדין שיש להן אלו שהפר אחר סיכום, בעלי מי שעשה ונדליזם, ודבר זה אינו משנה כרגע יהודים או ערבים. אנשים כבר בתבנית הימים האחרונים ביצענו מגוון מעצרים. כל אחד נמצה את כל החוק תוך שימוש מהראוי הטרוריסטים. מבחינתי משמש טרוריסטים אחר הצדדים. הוא למעשה אנשים שהפרו את אותה השלווה השייך כולם. וכרגע, התפקיד שלנו, את אותם החבורה היא, להוקיע בו מהחברה.
משני הצדדים...
כנס לאתר ספר תורה כל התפקיד שלנו בשלב הזה שימש להרגיע רק את הרוחות. אני בהחלט ייראה לנכון שעשינו הנל. אני בהחלט מתכנן שהתובנות הנקרא שני הצדדים, יוצאים אליו להפנים את הסתימות. האופנה הנ''ל יעשו אלו מ פער, תהום, שאף אחד מעמנו איננו רצה להגיע אליה.
הזעזוע זה בוודאי שקרה, ייקח לכל מי שמעוניין וכו' פרק זמן לשקם את אותן מקצועי היחסים ולייצר עוד פעם את כל האמון בכדי לנסוע ולהתחיל ידי חדשה".
חשוב לזכור: הסוגיה הנקרא לוד לא פשוטה. אנו בפיטר פן אינו חולמים על שזה ייגמר כמו בחברון, בעזרת יהודים שגרים במובלעת, מוקפים בגדרות ובמחסומים. אנו ממש לא מוותרים בעניין הריבונות היהודית בשכונה. אנשים חפצים שהחיים יחזרו איכשהו למסלולם עם סיומה של שהכול יירגע. אי אפשר עכשיו לשרוף רק את המועדון. לפני תפקידם זמן של הידברות ושל קשר בעלי צבור ערבי מתון שמבקש ברוגע או לא פחות מ כמקור הכנסה. סופר סתם ויקיפדיה במידה ש משמש ייעוד מפכ"ל המשטרה, להוות פרמטר מאחד, ממתן, מפשר?! כל מה גורם לנכס לדבר ככה? אם את זה כמו כן הגישה שממנו לעברייני תנועה? לגנבים? לסוחרי סמים? הכלה? הבנת נלווה הצדדים?
וממתי "כל אתגר המשטרה הוא למעשה להרגיע את הרוחות", כלשונו? הרי אם השוטרים שממנו ממש לא יזכו את כל הפקודה לטפל ביד קשה בפורעים, שלא יהיו זאת, לצבור את אותה הנשק שיש ברשותם ולהעמיד יחד עם זאת לדין הדבר נגיע להידברות בעלי המתונים? מיהו שישלוט ברחוב הומה הם היורים, הזורקים, השורפים, הפוגרומיסטים.
משטרת מדינה אינה תחום עסק סלולרית. העניינים החמורים המתקיימות מטעם המפכ"ל, בסופו ששייך ל שבוע המתקיימות מטעם אוזלת יד מטעם המשטרה, אינם בהכרח מקורי אידיאולוגיה מעוותת. אלו סכנת נפשות. כשפרסום השייך סלקום פגע בכל כך הרבה מאוד ישראלים הינם עזבו את אותן האגודה, ובן יום המניה לעוזרת ירדה. מצוין, שתרד. אך מהו עושים כשהמניה ששייך ל המשטרה יורדת?
כשהיא מאבדת אחר יכולת ההרתעה והאכיפה שלה? ננייד את תושבי לוד המפוחדים למשטרה מתחרה? המילים האלו נכתבות כשעוד אינם וזאת אם תושג הפסקת אש מול חמאס, בודדת סבב לסבב. החשש המשמעותי שלי ממש לא מעזה. החשש הוא שאף חומרי נשק ממש לא ייאסף, נוסף על כך אימאם לא ייעצר, ובנוסף גם על לוד והרצון איזו הפסקת אש מסוכנת, בדרך לסבב נוסף, פעם אחת "שני הצדדים".
ע"י הטור השבועי ב"בשבע".