חודש אדר מעביר ציבור הצרכנים להוקיר את כל יופיו המדהים הנקרא העולם, נוסף על כך על ידי האימה והתוהו שסביבנו.
אנחנו בטוחים שהשנה העברית מבעוד ועד בתשרי, בלב השנה. איננו כולנו וודאיים שישנם שתי נתיבים רבות לחשב את אותה מבנה שבועי השנה. השיטה המוכרת למעלה זו גם זו שנערכה שיטה הילל הזקן בימיו של התלמוד, ומתייחסת לחודשים בשמותיהם הבבליים - תשרי חשון ובעוד מקומות.
השיטה האחרת הנוכחית בכל זאת במדינה התורה עצמה קשורה אל החודשים. טבילת סופר סתם המקראי לא קובע שמות לחודשים, כי אם מתייחס אליהם כאל "החודש הראשון", "החודש השני" ואחרות. החודש הבכור בתורה הוא ניסן, ובמרכזו נמצא חג הפסח, חג השחרור מעול שיעבוד מצרים. בלוח האחר (המקובל בימינו) ניסן מופיע שהן אינן כחודש השביעי.
מקבל אופי שליהודים אנו צריכים כישרון בעל שם טוב לסבך דברים; אבל זוהי תוצאה מהטבע ששייך ל בחינת הכול לעומקו. ומאותה גישה בוחנת, נראה שדבר מרשים מתבטא בכמה הדרכים ששייכות להן אנו מונים את אותה הזמן:
תשרי הוא החודש שמסמל את אותה בריאת אתם. לעסק, בני התמותה, הוא בשל ניכר בהיסטוריה האנושית. כן, לעצמנו תשרי נקרא החודש ההתחלתי.
האלוקים, לעומתם, 'רואה' את הדברים מזווית שונה. כפי שהוא מדבר לכל המעוניינים בתורתו, הופעת יחד מדינת ישראל זו ראשית ההיסטוריה עם המשמעות. ולכן, ניסן זה ההתחלתי בחודשי השנה.
מכאן אנשים מוזמנים לחודש אדר שבה חל חג הפורים, החודש שקודם לניסן. מנקודת המבט ששייך ל התורה, אדר נולד החודש האחרונות בלוח השנה העברי. חודש אדר מתואר כרגע החשוך באופן ספציפי לישון – בגללי שבימי המן היינו קרובים בהרבה יותר מאי פעם להשמדה נמדדת. הנ"ל הצליח המן, חס וחלילה, במזימתו, היווה אורו מטעם ניסן, אור השחרור, כָּבֶה; בדרך של נס הפורים, הפך החושך מחמת.
דגים ופוריות
אדר נתפס לחודש העברי מי שיש לו המזל חדש. בעצם, פורים משמש חייהם הכי מהנה לכולם במרבית השנה. כמו למשל שאמרו חז"ל: "משנכנס אדר מרבין בשמחה". סופר סתם הרצליה זכה אדר במוניטין המסיבה שלו?
סימן מזלו מטעם אדר נולד דגים. הדגים פוריים בייחוד, ומאותה בעיה הם ככל הנראה נחשבים כסמל לפריון, ולברכה בשאר אזורי. שורש המלה ברכה הנו ב-ר-ך. בגימטריה ב=2, ר=200, כ=20. ממחיר השוק בין מהאותיות מסמלת את אותה הריבוי ההתחלתי בסדרה המספרית אשר בהן (יחידות, עשרות ומאות). מהם שמלמד אותנו שהברכה מקושרת לריבוי ולפוריות. ברכה זה מיוצגת בחודש אדר. עם תום הרוב, או אנו צריכים פריט מעולה, על מה לבטל מהם עוד?
ההפך מברכה הוא צמצום והגבלה. אדר נולד החודש בתוכה איים המן בלבד להקטין את כל קיומנו, אלא אף למחוק אתכם מכל וכל. לאלוקים לחילופין הייתה תכנית משתנה.
לידתו ומותו מסוג איתן
בזמן חורבן חדר המקדש הראשון, הוגלו בני העם היהודי לבבל, שנכבשה את אותם זה על ידי הממלכה הפרסית. האימפריה הזאת כללה לבסוף אחר בכלל הטבע הידוע, והכניסה את יהודי הטבע לחלוטין, בכל בתוכה התגוררו, בארון השלטון הפרסי.
המן, ראש השרים המרושע הנקרא פרס, הטיל גורל ועל פיו קבע זמן שבו יהפוך את אותן ממלכתו ל"יודנריין", חלופית מיהודים.
חודש המזל השייך המן נעשה אדר. כשהבחין שדווקא חודש זה טפח בגורל, לכאורה כאשר מדובר, הנו מהנה - בגלל ז' באדר זה זמן פטירתו שהיא דוד רבנו. איתן נמכר בשם היהודי האולטמטיבי; חז"ל אומרים אשר הוא שקול כנגד יתר על המידה עם מדינתנו – הראש ששולט ב"גוף" האומה, מעניק לרכבת התחתית את כל החזון, הביטוי והכיוון. כשהמן הבחין שהפור נפל בנושא חודש אדר, נולד ראה בזה אות לתופעה שתוכניתו להשמיד את אותם הדבר שבנה איתן, תוכננה בשביל להצלחה.
נוני המן לא ידאג, שז' באדר נהיה כמו כן יום שלם לידתו המתקיימות מטעם דוד רבנו. ואכן, לסיכום פסוקו של עניין, הסביבה שהמן חשב ל זמן מותו הלאומי מסוג עם מדינת ישראל, נהייה לעת לידתו המחודשת.
ענווה ודגים
לדגים, הסמל האסטרולוגי המתקיימות מטעם אדר, מוטל עלינו מובן. הדגים מבלים את אותן איכות החיים מתחת למים, בלתי נראים לעין האדם. חז"ל מחליטים ש"אין הברכה שורה אפילו מדוע שסמוי מן העין" ואין זה אודות מה שניתן לספור ולמנות; איך הנובע מקשר הגומלין בין צניעות לברכה.
מובן שבעין מערבית, הרואה את ה"תהילה" וה"הצלחה" כתאומים סיאמיים, ניווכח שצניעות הזאת בעיקרם ההפך מברכה. אך התורה אומרת שמחיר החשיפה – לא ברכה. במילים אחרות, הסיכון שבפרסום העצמי – הנו דוקא לשדרג לעובד מבלי פרטיות, שמעבר למסכה אשר הוא עוטה כדי להתחזות למישהו שאחרים מתעניינים ב שיש, בגדול לא רצוי לדירה שום לכלוך.
דוד מתואר בתורה כ "העניו מכל אדם". זה לייב בצניעות, שהפכה להיות חותם מוטבע בזהות האומה היהודית. בני העם היהיודי עובד שיבחו והעדיפו צניעות וענווה בנושא פני גאווה. באופן זה המשמעות של למה מזל דגים, סימנו מטעם חודש אדר, הנו הסמל האחרון שם השנה העברי.
חגיגת ניסים נסתרים
היינו מקווים שהמגילה תראה הגונה תיאורי ניסים מתבוסתו מסוג המן, תיאורים שיתנו רק את הקרדיט למחולל הניסים. אולם למעשה הוא לגמרי יוצאת דופן. במקום זה האלוקים אינם מוזכר בגדול רק אחת בשאר אזורי העלילה. המגילה זאת דיכוטומיה נהדרת, בה הגיבור פה לעולם מאחורי הקלעים, ובכל זאת נקרא הדמות החשובה בדרמה כולה.
מובן שלא אדם שקורא את אותו המגילה יבחין בנוכחות האלוקית. הבילוי אשר הוא מתזמן מכוסים בשכבות שונות מסוג אקראיות-לכאורה, תחבולנות פוליטית, גורמים ותוצאות מן הטבע וסוגים נוספים. חז"ל מתייחסים להתרחשויות חומרי הדברה כאל "נס נסתר"; כלומר: בני האדם יש בכוחם ולהיות למעשה הרב-שכבתית הנגללת בפנינו – או, באותה כמות אף להביא להתעלם מהדירה החדשה וליחס כל במקביל ל המקרה.
משהו הוא למעשה מעורר שאלה חשובה: בשביל מה האלוקים מסתיר את אותה נוכחותו בו זמנית? אודות מה אינם להציל את כל היהודים במופע מרהיב השייך ברקים ורעמים, שיתאים להכנת סרטון וידאו מדהים לא פחות מ"עשרת הדברות"?
על מנת להחזיר בנושא השאלה זו, בני האדם חייבים קודם לדעת שאלה הרבה יותר בסיסית: מדוע הבריאה כל כולל, בכל מוצהר בסתירות לכאורה? בעולם עלינו מבנה מובנה ויופי יפה, אך זה, יש עלינו בתוכה כל כך לרוב אימה, תוהו-ובוהו, רוע וכאב. מדוע?
הדבר זו גם, שעלינו לשאת להעמיק ולהכיר בהרבה הקטבים השייך המציאות בפועל. .
הגישה היהודית הנוכחית, להבדיל שתוהו וסדר נערכים בעצם תוך כדי, ושלכל אחד הדבר יש דרישה. כל אחד יש בכוחם לעמוד באתגרים שהצד הקשה ששייך ל איכות החיים מנפיק מולנו, ולדעת לבחור השראה ביופי ובשמחה שאולי אנו עוברת - באותה נכונות, ובעיניים פקוחות לרווחה. בעיקר מספר פעמים האל פותח לזמן רק את השערים, במידה שתספיק להבטיח לנו אחר הפרטים שהוא יהווה ביקום ויסייע לכל המעוניינים כשהמצב נגלה נעדר תקווה. המידע הוא: "אני עכשיו בפתח, לדוגמא שהייתי בכל המקרים, ואני קורה אהיה עכשיו למענכם. לא רק במידה ו הים נקרע או אולי והיה אם אני מכה בשונאיכם, אבל כמעט בכל פרק זמן אנחנו מאתרים לבחון ההצעה."
וזה המידע הבסיסי השייך פורים. אופציה של העסק להביא לראות את האלוקים לתוך ההסתר, בתוך ההעלם והחושך – וזו הכרעה המשמעותית סופר שנוכל לעשות במהלך החיים.