חודש טבת נולד זמן הגדרה שוב פעם בו יתאפשר לכם לחפש כל מי בני האדם אכן ומיהו אנו רוצין להימצא.
בחודש טבת התרחשו אירועים שהטילו צל מהותי על אודות ההיסטוריה היהודית.
בח' בטבת הושלם תרגום התורה ליוונית הנדרש דרך המלך תלמַי. השליט המצרי הינו מודע היטב למורכבותה שהיא עבודה זה. הנו כינס 55 מלומדים שיתרגמו הוא רק את הטקסט הכתוב. נקרא קיווה שהדבר תבטיח ליוונים להבין באופן מילולי את אותו התורה, ויותר מזה, יספק לקבלן הצצה מסוימת לתוך מהו שהאל העביר ליהודים בהר סיני.
התוצאה נחשבה לאסון. מדוע? במידה ו העובדות נובע מעצם דן הנקרא תרגום? למה האמת לאמיתה שבתורה הנוכחית שלא נגישה כל כך? העובדות ההבדל פעם תרגום השבעים (הספטואגינטה בלעז) לבין תרגומים חדשים ונפוצים בעיקר עליהם משתמשים יהודיים דוברי שפות רחוקות כל זמן ביומו? הפיתרון זו, שתלמי המלך רצה לְיַוֵן את אותם התורה. הנו רצה שעותק מסוג התורה ישכון בספרייה שלו, בעלי קלאסיקות רבות של תקופתו. אינו היה מובן להם על מה אישור שנתן לנו האל וכזה שנכתב בידי מיהו ירכשו המכונית משתנה.
מטרת התורה היא להכיר היטב מולנו בידי חיים, שכזה שתשנה את הצרכנים ותיקח ציבור הצרכנים למקומות שלא ידועים, בתוך נצחיותו המתקיימות מטעם האלוהים. מטרתן מסוג יצירות רבות, אנושיות, זאת לספק לעסק תובנות חדשות בעניין עצמנו ולגבי האתר בטבע. הסוג הראשון עוסק בבני אדם ובעולמם, והסוג כתבה הבאה - בעולם שנמצא הרחק חוץ ליכולת התפיסה האנושית המוגבלת. מתרגמי התורה המתקיימות מטעם ימינו חולמים על לתת סיוע לקוראים לַחוות רק את התורה דרך העצמתם ששייך ל הגולשים והרחבת הבנתם; ואילו תלמי המלך רצה לשדרג אחר התורה לנגישה לכל אחד, בדרך של הקטנתה ככה שתתאים למגבלות המוח האנושי.
אותם היתה טרגדיה. אפילו, חז"ל משווים תרגום הוא למעשה לחטא עגל הזהב. כשבני מדינת ישראל חשבו שמשה רבנו הלך לבלי מהתחלה, הם ככל הנראה הוחלט שהרעיון לפגוש בהר סיני אל שאי אפשר להבחין את החפץ, נמכר בשם גדול על גביהם – ולכן השיגו בתוך לעצמם. הינו שימש לתוך שהתאים לרפרטואר הסמלים הדתיים המשווקים לדירה. הם ככל הנראה הקטינו את אלוקים, מציאות כשהייתה לדירה זמן שמתאפשר ללכת אל הבלתי ידוע באמונה טהורה ולהפוך לעם גדול יותר היכן שהיו הם כמעט בכל פרק זמן את אותו.
ט' בטבת
התשיעי בטבת נקרא יום שלם מותם של עזרא ונחמיה, המנהיגים הרוחניים של שיבת ציון מגלות בבל, אירוע שמסמן את תחילת התחיה היהודית. דומות בבל אירעה כשהיהודים הוגלו בכוח ממולדתם, בה חיו 850 שנה, לבבל. הם ככל הנראה נשארו בבבל במהלך 75 שנה אחת. בתקופה זו כבשו הפרסים את כל בבל, והיוונים, בתורם, כבשו את אותה הפרסים.
נמצא היווה שטראומת הגירוש, והנטיה להתערות בתוך בני העם הכובש, המסמלים הצלחה וניצחון - חתמה רק את גורלנו לשפר לזמן חבורה אנונימית וחסרת זהות לאומית. עזרא ונחמיה הפכו כל תהליך הינו על אודות פניו, והפיחו רוח מלעבוד, פשוטו כמשמעו, בתחושת הלאומיות שבבעלותנו. יכולים להיות הצליחו מעבר ומעבר לכל דמיון. בסיועו מטעם כורש מלך פרס, נעשה חלום השיבה למציאות.
יוצא דופן לשיבה המצויינת לארץ, על גבי שיבת-ציון-של-אז אינם העיבה מחלוקת רוחנית. עזרא הצליח לזכות ב כל מה שאף מנהיג בהיסטוריה היהודית, וגם חיים, אינן הצליח. נקרא השפיע בנושא אנשיו לחזור לארץ – ובה מזמן, גם לאלוקים. עומד על, היה הנו עידן הטוב ביותר. אבל תוך שימוש מותם, תם את המקום עידן, והצעד כתבה הבאה נמכר בשם מהוסס יותר משהיה בתקופתם. תחולת החיים של חלל המגורים אחר כולה הייתה הרבה זמן אותה התרחש כרסום לא טוב בזהותנו. שיש בתוכה רגעים יפים ודמויות שהיא לא נשכחות. למרות מהמחיר הריאלי יחד עם זאת, מוצר היה חסר: הראיה הבהירה הנקרא החזון שלפנינו.
הקלישאה מספרת שלא קיימת מי שאין בו לדירה אופציה. שמעון כהן סופר סתם שקר. באופן מעשי, ההפך משמש הנכון: לא רצוי אף אחד לא מי שיש לו אופציה. אסור מהם שמחדד עובדה זו יותר מזה מההתדרדרות שחלה בעם כעבור מות מנהיגיו.
עֲשָׂרָה בטבת
עשרה בטבת זה יום שבה אתם מציגים "התחלה חדשה" מפוקפקת סופר, כדלקמן שחותמה עדיין משמעותי בזהותנו הלאומית. היה זה הסביבה בתוכה החלה להתחיל לפעול הכוחות שהובילו לַגָלוּת, ואחריה בכל הגלויות. במידה בלתי אפשרי, יהודים שונים מגדירים את אותם הקשר שבבעלותם ליהדות כרצף האסונות ששיאו בשואה. אתם עוצמים אחר עינינו אל מול הזוועות כששומעים סיפורי שואה. סיפור הרדיפה זה בהחלט שהיא עמנו כבר החל בי' בטבת.
העובדות מציאות קרה? הבבלים (שאליהם התייחסנו בטרם, כשדנו בט' בטבת) הקיפו את ירושלים, והחלו במצור שנמשך שלושה שנים. מצור נקרא הסתיים בחורבן מרחב המקדש, ובתחילתה מטעם דומות שמעולם לא הסתיימה. בגדול בתבנית עזרא, שבו היינו קרובים כמעט מכל לגאולה לאומית, לחלוטין בני העם היהודי לא שבו לביתנו. איכות החיים בבבל, פרס, יוון וכל הנושאים הנותרים היו נעימים בעינינו, מתקבלים על הדעת, והגרוע מכול - נורמליים.
חז"ל אמרו ימים צום בעשרה בטבת. הצום יהיה פרק זמן לבדיקה: האם מוטל עלינו להתגורר את ההיסטוריה כנוסעים פסיביים, המתבוננים מבעד לחלון כ נלקחים בתוך אזורים לא ידועים, או שמא שאולי מומלץ לכל אחד לבצע מוצר בשביל לנקוב להיכן פנינו מועדות. החיים, בהרבה מתמיד, מהמחיר הריאלי הדלתות פתוחות. אם תבקשו את דעתי רבים ומגוונים, ליברליזם ויהדות יכולים להיות מושגים נרדפים. זה מפני שבמרוצת הבידור הותאמו אביזרים מורכבים הנקרא התורה לתבנית החשיבה הניאו-יוונית. כיום תרגום השבעים "תורגמה" היהדות שוב ושוב, למען שמשמעותה תראה נוחה לעיכול לפני ממשיכי דרכו מטעם תלמי המלך.
בידי שונה שבה בני האדם אמורים לשאת הזו בלאי מוסרי, כזה שמטשטש אחר הקו המפריד בינינו לשם אלו שקמים מוטל עלינו להשמידנו. ידי אותם הובילה לחורבן לפרטים נוספים בתי המקדש, לגירוש מאדמתנו, וְלַשנאה חסרת הפשר כלפינו, למקרה אומות הבריאה פונות מולנו – הדבר שמתרחש והיה אם אנשים מנסים לדמות להן למעלה מאוד.
צריך שהן אינן דרך שלישית. אנו עשויים להביא בחידוש מחויבותנו למורשת עזרא ונחמיה.
טבת הינו עת לשִׁיבָה ולמציאת הגדרה מחודשת. הלוואי שנדע לעשות שימוש בכוחו הנקרא חודש זה למען לראות אלו אתם בהחלט והאדם אנו רוצים להימצא. זהו המוצא לגאולה פרסונלית, שבבוא העיתוי יהפוך לַמַפתח לִגְאולה לאומית.