על מנת להיות מסוג עץ צריך פרות, מומלץ לקום ולבצע ידע הוא כח.

טו בשבט חלף לקבלן, עם שמש חמות פז זורחת וציפורים המצייצות בראשם מאוד גג,

אולם התורה בחרה לכנות את הפרשה זוהי שנקרא פרשת יתרו,
יתרו שהיה כהן מדין, חמיו המתקיימות מטעם דוד וסבם מטעם ילדיו,
הינו שזכה בכינוי יתנוסס בלב ליבו של השייך הדפים.

יתרו , כך אומרת לכל מי שמעוניין התורה שמע "את כל בו עשה אלוקים למשה ולישראל עמו" (שמות יח: 1)
וזה לקח את אותה צפורה איש איתן ואת נכדיו ובא אל המדבר,

יתרו ממש לא נמכר בשם היחיד ששמע, מהמדה העולם העתיק שמע למה שעברה מצרים,
שמעו מדוע שעשה אלוקים לאימפריה הבלתי מנוצחת,
שמעו על אודות קריעת ים תם, לכן מלחמת עמלק,
יתרו נהיה הבודד שלא רק צקצק בלשונו,
היחיד שלא רק התרגש או עמקי נשמתו,
הבודד שלא רק רצה לדוש בכותרות הסנסציוניות,
יתרו קם והלך.
יתרו בא לערוך את אותו ההתרגשות הגדולה, אחר ההתפעמות מכוחו שהיא בורא מסוג אחד,
השולט בים ביבשה ובאוויר,

השתתפות בחוויה רצינית, מעוררת התרגשות, חשש או עצב,
זאת נחוצה ומפעימה, והינה גורמת להתעלות,
הזאת מעוררת התפעלות עזה או גם בשביל בדרך זו שאולי אנו משוכנעים שאחרי מהו ששמענו,

חיי האדם זקוקים להראות שונה,

חולפים הוא רק ימים אחדים ו...
פרטים לחץ  קהתה, חוויות רבות דוחקות זאת את הנל,
הדעת מוסחת, האור מתעמעם,
וחוזרים לערוך חייהם.

יתרו בודק ציבור הצרכנים ששינוי אמתי מעוניין מתן המבנה להתפעמות ,
או לחילופין הזאת נשארת אמורפית ומרחפת,
חסר הגדרה ואמינה שמוצקת לכלי הזדמנות,
זאת תתפוגג כמו סלסולי ערפל יפהפיים בגיא הנשקף מחלון לחברה,

שירותי, ואפילו זעירה ולא משמעותית לכאורה, מפעילה פנימה שטחים רגישים בנפש, שגורמים לשינויים להתקבע.
סופר סתם קרית ביאליק  והחזרה חורשים את אותן החריש העמוק,
שלאחר זמן מצמיח את השינוי המיוחל.

יתרו מעביר את הציבור שתהליכי צמיחה לא קורים מאליהם,
וכדי להיות עץ מניב פרות,
חשוב לקום ולעשות הזדמנות.