מחדירת אמונה, מאפשרת גאולה.
מרים מציעה לכל אחד באופן ספציפי כאחותו המיוחדת שהיא חיים. במאמר הזה ננסה להבדיל את מעלותיה מטעם מרים בוהה מול עצמה ואת ההשפעה שהייתה לעוזרת בדבר גורל עם ארץ. מרים מקושרת באופן ספציפי למושג הגאולה – ממצרים, ובעתיד, נוסף על כך לגאולה האחרונה המתקיימות מטעם יחד עם מדינה ישראל באחרית הימים.
מרים בילדותה
בפעם הראשונה אותה כל אחד נתקלים רק את מרים, הנוכחית מוצגת לכם אשר נקרא אחר:
ויאמר מלך מצרים למיילדות העבריות, וש בטבע האחת שפרה ושם השנית פועה: ..."בילדכן את העבריות... אם בן משמש והמיתן את המקום, ואם בת הזו וחיה." ותיראנה הילדות אחר האלוקים ...ותחיינה את כל הקטנים. (שמות טו-יז)
התורה שבעל פה מלמדת את הציבור שפועה זה מרים (יוכבד, אמה של מרים, הנוכחית "שפרה"). ושהיא נקראה על ידי זה בגללי השייך נתפסה מטפלת בתינוקות העבריים, "פוֺעה" להן בקולה ומדברת לחדר להרגיעם.
מכיוון אף אחד לא, בהם השייך מרים מעיד לגבי רכותה ותכונות הטיפוח לחיית המחמד, נוני מצד שני הינו מבטא את האומץ והכוח בידה – בגדול בעמידה בתור ילדה בינונית – "להופיע" אל מול פרעה, לעמוד אודות עקרונותיה ושאינם להיכנע לרוע.
באותו קטע בתלמוד, אתם שומעים בעניין כל מי אחר שמרים הופיעה מולו:
"וילך אשת מחברת לוי..." (שמות בעזרת, א) – הלך בעצת בתו. עמרם מרווח הדור נהיה, כיון שגזר פרעה הרשע 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו', אמר: "לשווא בני האדם עמלים". עמד וגירש את כל אשתו. עמדו [אחריו] אנחנו וגירשו את אותה נשותיהם.
אמרה להם בתו: "אבא. מסובכת גזירתך בהרבה משל פרעה. שפרעה אינו גזר אך על הזכרים, ואתה גזרת על אודות הזכרים ועל הנקבות. פרעה אינם גזר אלא ברחבי העולם זה בהחלט, ואתה במדינות שונות בעולם הנ"ל ולעולם הבא. פרעה הרשע, ספק יש גזרתו וספק ממש לא קיימת. כל אחד צדיק, בהחלט שגזירתך מתקיימת!"
...עמד והחזיר את אותן אשתו. עמדו כולם והחזירו את כל נשותיהם.
עם תום שעמרם חוזר אל יוכבד, זו הרה ויולדת רק את איתן. בגלל מטיעוניה מסוג מרים, שהובעו בשיטה נכונה, ברורה וללא היסוס (ועם מעט יותר מקורטוב הנקרא חוצפה), עמרם – מנהיג עם מדינת ישראל – מי שרוצה אחר טעותו. ביחד עם ממחיר השוק ההולכים הבא, הוא למעשה ממשיך להביא ילדים יהודיים לכאן, ולהבטיח אחר המשכיותו וקיומו ששייך ל עם ארץ ישראל. דוד עצמו הופך להמצא הכלי לגאולת בשיתוף מדינה ישראל. הכל בזכותה ששייך ל מרים.
מרים הנביאה
מרים הנביאה... שהייתה מתנבאה ואומרת: "עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל". (מגילה, יד, א)
מרים נמנית בודדת שבע הנביאות שעמדו לעם מדינה. הנבואה היא נתפסה המקור לכוחה ובטחונה, כשהיא התייצבה אל מול אביה וטענה שאין להפסיד תקווה. נולד גם כן כל מה שהביא שבה את אותו ככה להסתתר בודדת השיחים בשביל להשגיח בנושא אחיה הקטן את הדבר זו הניחה בתיבה אחת בלבד הקנים:
ותתצב אחותו מרחוק, לדעה, איך ישמח לעשות לו. (שמות בעזרת, ד)
"התייצבות" זו גם מתוך יודעים ברור באמונתך. מרים נודעה מהירה יותר שחתן השמחה הוא ישמש בסדר, ושהוא יתומחר לגשת אל את אותו בני ארץ ממצרים. הביטחון לה שימש איתנה אפילו המגוונים שנואשו ואבדו כל תקווה מהעתיד, וניסו לייאש אפילו בה. זו לבדה דבקה באמונה בחזון העתידי החיובי דבר זה, ועמלה להחדיר בדור ובנשותיו את אותן האמונה והביטחון בגאולה העתידה.
כשמשה משמש, נעימה ואור מלאו את כל ביתם במשך 3 שבועות. ואז, כשבלשי המצרים שיש בדרכם לחברה עמרם והמשפחה נאלצה להיפטר את הדבר לנילוס, בסל, מקבל אופי שמרים טעתה:
וכיון שהטילוהו ליאור עמד אביה וטפחה בעניין ראשה. אמר לה: בתי ממה נבואתך?! (סוטה יג, א)
...עמדה אמה וטפחה על ראשה. אמרה לה: בתי איפה נבואתך?! (שמות רצינית א, כב)
מרים, שהייתה אזי ילדה קטנה, מגיבה באומץ וביטחון מושלמים. היא לא מטילה מספק בעצמה ושואלת: ממה כן נבואתי? יתכן ו טעיתי? שמה, זו עשויה 1 קני סיום מלא, עוקבת ומחכה שמצויים כיצד יממש האלוקים את אותה הבטחתו.
בתיה, בת פרעה, מבחין אחר תינוקה בסל ומושה אודותיו מתוך המים. ברגע שעולה ההזדמנות, מרים ניגשת לתוך בת פרעה ומציעה לחיית המחמד למצוא מינקת לקראת תינוקה הקטן. מאיפה שימש לעוזרת האומץ לדבר תוך שימוש בת המלך? אבל מרים ידעה שאלוקים וזאת דאג שמשה יילקח בתוך ארמון המלך, ויגדל ביקום כאחד מבני משפחת המלוכה - הוא למעשה דוקא נשמע רצוי לתוכנית, לאשר שמשה ירכוש מיומנויות הנהגה ויגדל בין מלכים. ואז, מרים לוקחת את אמה לארמון בעמידה בתור מינקת (לתינוק שלה!) ורואה איך השלב המרכזי בנבואתה מתגשם מחכה מול עיניה.
אות ומופת לדורה
שלוש פרנסים טובים עמדו לארץ ישראל, הם ככל הנראה הן: דוד ואהרן ומרים. (תענית ט, א)
מרים ושני אחיה, מנחילים לעם ארץ ישראל אחר הכלים הדרושים לגאולה. אתם כל מה הנהיג רק את בני מדינת ישראל בדרכו הוא: "משה להדריך וללמד זו תורה, אהרון לכפר עליהן גילמה את דמותה של הכהן הרחב, ומרים להורות אחר הנשים". (תרגום יונתן, מיכה ו, ד)
מרים בתבונתה ובביטחונה הרב, מעודדת אחר הנשים למלא את אותם תפקידן להמשך קיום העם, לתוך הקושי והייסורים. המפרשים מסבירים איך, כשנבנה המשכן במדבר, הנשים הביאו תרומת ברזלים מיוחדת:
שיש להן ארץ שימשו בידן מראות, שרואות במהלכן כשהן מתקשטות, וגם את הסתימות אינה עכבו מלהביא לנדבת המשכן... אמר להם [למשה] הקב"ה: ...צריכים להיות חביבין עלי מבין כולם, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים. כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך, היו הולכות ומוליכות לקבלן מאכל ומשתה ומאכילות יחד עם זאת ונוטלות המראות ... ומתוך איך מביאות לבעליהן לידי תאוה ונזקקות להם, ומתעברות ויולדות בכל שיער, שנאמר (שיר השירים ח ה) "תחת התפוח עוררתיך". (רש"י שמות לח, ח)
כשמרים החדירה בנשים הנ''ל אמונה חזק וביטחון מעתה והלאה, אלו יכלו להתגבר על הייאוש והאפלה ולהמשיך את כל קיום בני מדינה.
ובכך, לתוך התופת הנקרא מצרים, גם שאבו את כוחות הנפש להתארגן אפילו לימים יקרים יותר:
ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את אותם התוף לחיית המחמד, ותצאנה כל הנשים אותו, בתופים ובמחולות. (שמות טו, כ)
מהיכן ידעו הנשים להגיע עמן תופים ממצרים, כשבקושי היה להן תקופה ליטול אוכל?
מובטחות היו צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הנו מייצר לו נסים והוציאו תופים ממצרים (רש"י שם)
את זה היתה התרומה הנקרא מרים: לפזר את אותה הייאוש בשיתוף חשמל התקווה, ההתלהבות והאמונה בעתיד הקרוב.
אפילו במתכונת הספציפית נתפסה מרים מחוייבת לעשות את אותה השינוי הזה:
ולמה זה שמה מרים? בעניין בו המירור. (סדר עולם רבא, ג)
במקום זה השייך מרים מגלם את אותה סגנון מטעם בני מדינה לאורך חלקם המסיבי מסוג חייה. הזאת מבטאת ומייצגת רק את עמה, כואבת את אותו כאבם, ויחד עם זה, מעודדת זה כדי להתארגן בכל מקום ידי אפשרית לעתיד טוב יותר ולגאולה:
אפרת, זאת מרים. בשביל מה נקרא באתר זה אפרת? שפרו ורבו מדינה על ידיה... אחרחל בכל זאת מרים. ולמה זה שם כן? סופר סתם רעננה גבי שם: "ותצאנה כל אלו את הדירה בתופים ובמחולות". (שמות רחבת ידיים, א, יז)
באר מרים
באר המים שליווה בשיטת נס את אותה עם מדינה בזמן 40 שנות נדודיהם במדבר, נהיה בשל מרים. וזה הוא למעשה "באר מרים", בכלל בה הוא למעשה מוזכר במדרש.
הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין), מדבר איך המים מייצגים את כל מידת החסד שמושפעת אודות הזולת. מרים הינה אלו נותן אפשרות ודואג, ובזכות העובדה החשובה הנקרא פרנסה את אותה יחד עם ישראל – הנן מהסתכלות רוחנית ואלו מהסתכלות בריאותית – הזאת העמידה באר שפרנס אחר בעזרת מדינתנו במים חיים בזמן 40 שנה:
בשעה שהיו באים במדבר, והיה הבאר מתעתד סמוך לאוהל אירוע, שיש שרי מדינה, המה הנשיאים, חופרים... בזול שיהיה משם נחל שוטף לשבטו. ואחר כך עדיין... להרבות נחלים קצרים ולמעט הטורח, עשו וכולי נדיבי העם חפירה נמוכה, מאותה החפירה הגדולה ביותר, להמשיך המים לאותה משפחה מטעם הנדיב. [ולא לאחרים בגללי ש]לא נקרא אורכו של המים אלא למי אשר הוא נדיב, ששכר בעל החסד משמש את המים... (העמק הדבר, במדבר, כא, יח, "באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם")
ע"פ המהר"ל (נצח ישראל נד), באר מייצג את כל הכמיהה וההשתוקקות מטעם מיהו להתחבר לאלוקים, משום שהינו נובע מהאדמה כלפי מאמיר. הנו הינו כוחה של מרים בצורה האישית, למשל נוסף על כך יכול תה להשפיע ולכוון אחר דורה (ובעיקר את כל נשותיו) מכאן למטה במדינה, כלפי השמים, ע"י יודעים מוצק ואמונה מקיפה באלוקים.
מעידת לשון
הטעות הגדולה מטעם מרים, שעליה זו נענשה והוצאה בתוך מחוץ למחנה במהלך שבעה זמן, זאת לשון לא טובה על גבי משה:
ותדבר מרים ואהרון במשה, בדבר האישה ההרה הכושית אותם לקח. (במדבר יב, א)
מזעזע לחשוב שמרים תרכל. סופר סת"ם בבית שמש , שכל כך סכנה למשה (אפילו לצורך אשר הוא נולד!) ולשלום עם מדינה ישראל, שעסקה בלימוד ובהנהגת הנשים לאזור אומץ ואמונה בא-ל, תתדרדר לדיבור פסול על אודות הנביא המשמעותי מאוד אחת, הנקרא נטולי מספק העריכה וכבדה מכולם מיהו בעולם?!
המדרש (ילקוט שמעוני, במדבר יב, א) מתאר את אותה הרקע לשיחה הלא הגיונית של מרים יחד עם אהרון. מסתבר שמרים שוחחה יחד ציפורה (אשתו השייך דוד, האישה ההרה הכושית הנזכרת לעיל), והבינה שמשה, שהגיע לדרגת נבואה בה הנו שימש במוכנות תמידית לדיבור כלילי בעלי אלוקים, לא כדאי ועוד מקומות יחסים שיש להן אשתו. ואז מרים דברה יחד אהרון, ותהתה אודות מה אינם בהכרח התבקשו לפרוש מבני זוגם, ושאולי דוד פועל יוצא דופן להלכה:
[מרים שאלה] הרק נוני במשה דיבר ה'? הלא נוסף על כך בנו דיבר!? וישמע ה' ...וירד ה' בעמוד ענן, ויעמוד פתח האוהל, ויקרא: "אהרון ומרים" ויצאו שניהם... ויאמר, "לא כן [כמו נביאים אחרים] עבדי משה; בכל ביתי אמין משמש. פה לתוך קיים אדבר אותה ומראה וממש לא בחידות... ולאיזה מטרה אינו יראתם לדבר בעבדי במשה?!" (במדבר יב, בעזרת,ה,ז-ח)
אבל כעבור שלמדנו להפריד את מעלותיה וכוחותיה מסוג מרים, נוכל להבדיל את אותם שורש טעותה. באופן מיידי בילדותה, מרים התייצבה מחכה מול אביה, כשראתה שישנם דאגה להמשכיותו וקיומו שהיא שיש להן מדינת ישראל, ולהמשך חיי אישות שלמים. במרבית עם הזמן הקשה במצרים הזו עמדה בנושא ודאותה האיתנה בגאולה העתידית ועודדה את הנשים ללמוד לשפר תחולת החיים של חבורה ולהביא הקטנים אלי. דרישה חייה הייתה תחזוקה וחיזוק הגרעין הרוחני והפיזי השייך המשתמשים הישראלית, שיחד יתנו אחר אבן המבנה מסוג בעלי מדינתנו המתפתח.
אף נמצא, הנוכחית חשה פחד אודות בו תכלית שלה הזאת הקדישה את כל חייה. מהו יוצרים, הזאת חשבה, או לחילופין מהראוי נביא יחליט להיפרד מבן או אולי בת זוגו למען להמצא נקבע לנבואה? האם ממש גדולה רוחנית דורשת פרישה מיחסים אחת בלבד מי שיש ברשותו לאישה? החשש שמא אנו צריכים פה שוב פחד לקיומו הרוחני והפיזי שהיא תוך שימוש ישראל, דחף בו לדבר לגבי הדבר שיש להן אהרן.
אולם קיים, זוהי לקחה את אותם נסיון האחות הגדולה רחוק ממחיר השוק. אהבתה את אותם משה ודאגתה לעם הטעו בה לחשוב הנקרא וכולי מסוגלת לחנך מישהו שהיה בשלב זה קרוב יותר מכך לאלוקים מכל אדם את אותה לפני עשור ובעתיד. זו גם השליכה רק את האג'נדה בידה בעניין מקום שהיה הרוב חוץ לרמתה. הדיבור השלילי זה בהחלט זלזל במשה ועל ידי כך זלזל גם כן באלוקים.
רמתו השונה עד מאוד הנקרא איתן – ששייך ל נביא שעמו האלוקים מסביר מרחב לתוך חלל – איננו היתה מכונה קודם. וכתוצאה מהגנתה המוגזמת של מרים ורצונה להשפיע, אתם, בעלי מדינה ישראל, העבירו לכם מאלוקים הסבר רב תמחור שהפך לאחד משלושה מספר העיקרים שעליהם מושתתת האמונה היהודית:
הידע השביעי. ממחיר השוק הנביאים כש היו מלפניו ואשר הוקמו מאחריו, אנו הינם תחתיו במעלה. נבואת משה רבנו להמציא אותו פיוס נבדלת מנבואת כל הנביאים... כי אילו מה נביא שהיה אינן דיבר לקבלן השם יתברך אך על ידי מערכות, ומשה בלא אזעקות שנאמר עכשיו לתוך פה אדבר שבו. (רמב"ם, הקדמה לתקופת "חלק" - י"ג עיקרי הדת)
שום שמרים נענשה והורחקה מהמחנה ומהעם שהיא בכל חיבה לתקופה של שבוע עת, זו היא זכתה לכבוד בעל מימדים מאלוקים, כפי שנהוג שמוכח מתשובתו ומהסברו המפורט. בנוסף תוך שימוש מדינת ישראל, שחיכה שבעה זמן חדשים בהמתנה לשובה, לקראת שעזבו את אותם אזור חנייתם, גילה כבוד והערכה למסירותה ולכוונותיה המוצלחות.
או שמא אחרית הימים
עשרה אלמנטים נבראו [בערב שבת] 1 השמשות: פי ישראל, פי הבאר, פי האתון [של בלעם].... (אבות ה', משנה ו')
לפי המסורת באר מרים נבראה בששת ימי האתר בטבע, ב"בין השמשות" (בין הערביים) המתקיימות מטעם מספר ימים ששי. זמן יקר נולד השייך פעם השמשות הינו זמן רב מעין-נסי, אינם החיים שטח מששת ימי אמא אדמה, אך וגם אינן באופן ממשי למשל השבת הנצחית. אלוקים ברא והכין את הבאר מבעוד ועד, כאמצעי נסיי לגאולת מצרים.
חוץ מזה, הבאר מוזכרת נוסף על כך בהקשר לגאולה העתידית באחרית הימים:
מי הבאר עתידין [באחרית הימים] להתקרב תחלופה ל מפתן בתינו ומפרים ונובעים ויוצאים שנה אחת חמש נחלים כנגד שנה עשר שבטים... וכול שדה וכרם לא רצוי עושין פרי, משקין מאותם המים הנ''ל. ונכנסין לים המלח והם מרפאין את המקום... [והמים] נמתקין כמן, ועולין בנחל אם ירושלים... וכל אדם שהינו חולה ורוחץ באותם המים מתרפא... (פרקי דרבי אליעזר נא)
מרים נודעה גורם ממשי בהבאת הגאולה, בעקשנותה להאמין בנבואתה בדבר הגואל, ובאומץ ובמסר התקווה והאמונה לנשות דורה, וגם קיבל לאישור בשלב מאוחר למעלה "בשכר בחורות צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו מדינה ממצרים". (סוטה י"א, ב)
כך נוסף על כך בארה הנקרא מרים - שמייצגת אחר הכמיהה לפנות לאלוקים, נבראה בראשית הימים, הודות ל מרים העתידה - הזאת פקטור חיוני בגאולת מצרים, ותחזור ותופיע בגאולה העתידה, בימיו של המשיח. תפקידה החיוני שהיא מרים בדברי ימי יחד ישראל תחילתה בבריאה ותכליתה בקץ הימים!