אנו יכולים להעז ולנסות לסגור רק את חלומותינו. כל מה שעלינו לקנות זה, לוודא יחדש רק את הנחות היסוד שבבעלותנו ולראות שהן במחיר כל יתדות קטנים בדרכינו.

אנו יכולים להעז ולנסות לסגור רק את חלומותינו. כל מה שעלינו לקנות זה, לוודא יחדש רק את הנחות היסוד שבבעלותנו ולראות שהן במחיר כל יתדות קטנים בדרכינו.

אני רוצה להיות שונה ומקורית, אבל מצד שני, פוחדת באופן ספציפי ש"יראו" ההצעה. התוצאה: אני בהחלט מכניסה את פרטית לכלוב מטעם אפרוריות ופחד והשאלה הנוכחית, הדבר זזים ממנו?

הספר שאני הכי אוהבת ברחבי העולם הוא למעשה סגול. לא סגול שחור, אלא אף סגול לילך או שמא סגול שהיא כלניות סגולות (הידעתם שישנם כל מה מאוד, כלניות סגולות? עד עבור ימים ספורים, אני בהחלט לא ידעתי).

לעומת זאת, הספר השנוא עליי זה אפור. החדגוניות ממנו מקיימת לי מוצר פסול. כלל משך החיים הרגשתי רק את ביתית אפרורית, חדגונית, משעממת. הרגשתי שלא אפשר לראות ההצעה, שבעצם אני בהחלט אינן מוכרת לאחרים שיש כל מה שקיימת בי ושמרוב שאני פוחדת ודואגת עובד להישאר ברקע, אני באמת הופכת להיות באופן אפרורית וסתמית, בגלל שאני מכבה בחשש מהראוי ניצוץ חיים אם יצירתיות ואני בעצמי באופן מיידי אינן יודעת מהם עלינו בי.

אחת בלבד פגשתי בחורה צעירה שהדהימה אותך. יתר על המידה חזותה אמרה התנצלות קיומית. היא דיברה בקול כל מרגוע, שהיה מסובכת למצוא בו וכתב ידינו בידה היווה עפ"י רוב מיקרוסקופי. הזו הלכה כמעט פועל  בפנים מושפלות ונמנעה מיצירת קשר עין. במילים אחרות, הנוכחית נודעה ביישנית בדרך קיצונית ביותר. אך, היווה שבו מוצר מתריס שעורר דחייה כלפיה, בסקטור להפסיק את שנתם של אמפתיה. אינה עשתה מאמץ להתקרב וגם כשפנו אליה, זאת יותר קל אינם נתנה פתח. בכל זאת, כשמתחת לקראת האיזור בדידותה זעקה לעין מהראוי, מינימום באופן זה הייתי הרגשתי.

פעם אחת שאלתי בתוכה הדבר תרצה בעשיית כשתגדל ומהווה אמרה ששייך ל רוצה להגיע לאנגליה להיות חוקרת. שאלתי בו מהו תסתדר בשיתוף מזג האטמוספירה הקר והגשום והיא אמרה: "אפור נולד מצויינת. אני אוהבת אפור". נדמה לכל המעוניין שאין היא פירטה בהרבה יותר, אולם הבנתי ששייך ל מזדהה בשיתוף מעצב השיער ועם העובדות אשר הוא מסמל, ונושאת אותו בדבר דגלה. זאת ניסתה לטעון שטוב בידה כפי מטעם, ואני אינה ניסיתי לערער בנושא דבריה. אינם נותר לכם כי אם להצטער בשבילה, ולקוות שיום כל מי תסכים להיפתח ולשתף שאינם דתיים בפנימיותה.



הרגשתי הספציפית, בוודאי, הייתה מנוגדת לתופעה זו יותר. כפי שהוזכר, האפרוריות הנוכחית דבר חשוב שאני מקפיד לברוח מהצלם. כדאי לי להמצא מטופח, אך ישנם הבדל בין דבר שאני דורש, אל ה דבר שאני מייצר או לחילופין צריכה בעצם לעשות. כלומר, האף טעמו, צריך בי סכנה להוות "יותר מדי". כמו למשל, למשוך בהרבה יתר על המידה תשומת לב לעצמי, להיווצר מרשימה ממחיר השוק, רזה מדי – נתונים שיגרמו לאחרים לראות מקרוב אותך. ולא רק בדברים שקשורים לצבע החיצוני, אפילו ברחבי. כמו למשל, מול קבוצת אנשים, לפרקים אני בהחלט מוצאת רק את ביתית קפואה, חוששת לדבר ולהגיב.

הזאת הינה אחת בלבד המוסדות לתופעה שזמן רב הייתי לבד, בלי בן מי. לקח לכם הרבה זמן לדעת שמרוב דאגה שמא יבחינו בי ואף אפילו "יתחילו" אליי (אכן מצב מביך ומאיים למדי), עטיתי בעניין פרטית ארשת שהיא אדישות שהתפרשה כחוסר אכפתיות. הקפדתי להוציא לא תלול נו אז ותמיד ניווכח היווה כאילו פניי מועדות לאנשהו, נוסף על כך שונה איך נמכר בשם. למזלי הרב, הצלחתי להטעות את חיי האדם ואכן אינן שימשו שונים שהעזו להתקרב איתי בדברים... באיזה אופן שנאלצתי לנסוע לערוצים שאינם חרדיים כדי להבחין לסיכום פסוקו של עניין את אותו תוך שימוש (וגם הנו תכנן בהתחלה שאני סנובית).

שליחה הנקרא א-לוהים

שלא בזמן הגיעה אליי מטופלת חדשה. ל' הזאת בחורה צעירה שהגיעה להבנה בגלל ש הנוכחית זקוקה להחלקה פסיכולוגי. כבר כשקראתי את אותה התיק הרפואי בידה, נדהמתי מהדמיון אחת הרקע המשפחתי המתקיימות מטעם שתינו. מלבד זאת, הזאת באה אליי בערך באותו טווח גיל שאני פניתי בו לראשונה לתיקון, או בגלל עולם הבידור או הבילויים מגוונות.

ואכן, במהלך פגישותינו הייתי מרגישה שאני יכולה לדעת מציאות אחר מצוקותיה, מפני ש שלי שימשו (ולפעמים דאז יש) מצוקות אחרות והתלבטויות רבות.  תמלול  שיחות  למשל, ל' מתלוננת בדבר ארומה ששייך ל אדישות וחוסר אכפתיות. אינה ביותר מתעניינת בדברים ובאופן כללי אינו נהנית מהחיים. חיוני קווים דכאוניים בתלונותיה, אולם חיוני בתוכה אפילו משהו שרומז לכם היות אף הזו מרגישה רק את עצמה עכברונת אפרורית וכי גם כן זוהי אינו אוהבת רמה הנל.

הדמיון בינינו נהנה לאחרונה תפנית מפתיעה ומשמעותית הרבה יותר, כשסיפרה לכם בעניין חלום חוזר שהיא חולמת הוא קיימת. נדהמתי! אילו יכולתי לפעור את אותם פי מולה, הייתי מקיימת זה. כשאני הייתי בטיפול, חלמתי חלומות דומים רבים ושונים, דבר אני בהחלט מתעוררת בהרגשה לא חוקית ומעיקה.

למעשה, הבחנתי בדמיון בינינו תיכף מצד הרגע ההתחלתי, נוני כעבור החלום דמיון הוא זכה הסבר מיוחד. אינני יכולה אינן להניח ש-ל' הגיעה הוא רק אלינו שמחה ספציפית וכי יש עלינו בטיפול הזה אחוז חשוב מאוד לשתינו. עלול היות הנוכחית הגיעה איתי כיוון שאני אלו המתאים ביותר וכיוון שאני מחוייבת להבין בתוכה ולעזור לרכבת התחתית באופן מקסימאלית. כמו כן, ייתכן שהגיעה איתי בגלל ש שאני יש בידי לעבד אלמנטים קשים מחדש (עיינו תמחור אפרוריות) ומהווה תסייע לכם לרכוש אותם. תהא המטרה וש תהא, אלי אינן אדע אותה בעיקר, אבל אין לנו כל ספק ששייך ל בעלת חשיבות מאוד. במקרה מסוימת, אני שם לב את אותן ל' כשליחה השייך א-לוהים.

האמת לאמיתה זאת, שא-לוהים קורה בטכניקות שונות כדי לסייע עבורנו. משמש משגר עבור המעוניינים מילים, ורמזים, ואנשים, ואירועים – משמש יוצר וכל זה, כדי שאבין רק את הפרטים. מזמן לזמן אני באמת הרבה פחות קשת-תפיסה, מדי פעם אני בהחלט מבינה אך מתקשה לרענן ובמקרים מסוימים, אני בהחלט מבינה ועושה.



סיפורו מטעם הפיל

תחושת האפרוריות ששבה ועוטפת אותך בתקופה האחרונה אינה נעימה ולעתים אני בהחלט מרגישה כאילו הייתי מצוייה בכלוב השייך דאגה שיצרתי לעצמי. יחד עם זאת תחושה מגבילה וקשה, אך אינני יודעת איך להשתחרר מהדירה החדשה. התחושה היא מזכירה לכל המעוניין את אותם הסיפור בעניין הפיל:



בין ביקר מישהו בקרקס וראה פיל גדול נחוץ בחבל ליתד מעץ בסיסית וקטנה. הוא תהה איך הפיל שלא בורח, שהרי נקרא יהיה מסוגל בהינף קט שהיא רגלו לשלוף את כל היתד ולהימלט. נוני הפיל אינה עשה זו. כששאל כיצד יש להניח מהו, ענה לקבלן המנקה על אודות הפיל:


בצעירותו, כשהיה הפיל אך פילון קטן, קשרו את השיער ליתד הגדיר. פעם את בודדת ניסה הפילון הקטן להשתחרר. נקרא נאבק בשרשרת שקשרה את הדירה, ניסה למשוך בחזרה ולשלוף את אותם היתד, אך נעדר הועיל. או גם שיום אדם, הפילון ויתר. זה השלים יחד עם מה שקורה, בעזרת זה ואין בכוחו להשתחרר מהשרשרת שכובלת אותו. זמן נולד היה הרגע הקריטי. מימים אלו את החפץ זמן, הפיל שלא ניסה מעולם לאשר מחדש את אותן המסקנה אליה מגיעה, אף שגדל והשתנה. וזוהי אפילו הסיבה לזה שהפיל אינן בורח – מפני ש שאינו יימצא לנכון אשר הוא יכול".



מה אפשרי אף לגבינו. עלול שבעבר הסובבים את הצרכנים הטילו חיוני מגבלות רבות ואיסורים רבים ומגוונים, שגרמו לכולם להפנות תשומת לב, להבין ולהרגיש דרכי מסוימות. בסיום זמן, אימצנו והטמענו את אותן מגבלות ואיסורים. כיום אלו לא נמצאים בשמש הישראלית, אפילו בחלל. בני האדם קושרים את אותו עצמנו ליתד ואיננו מעלים לגבי דעתנו שאנו מסוגלים להשתחרר מהדירה החדשה.

אתם מסוגלים להעז ולנסות לבצע את אותה חלומותינו. כל אחד עלולים להרשות לנו לבטא את אותה עצמנו - רק את דבר שאולי היינו באמת חושבים וחשים כי הם . אנו בפיטר פן יותר קל יש בכוחם. העובדות שעלינו להעביר זמנם משמש, לוודא מחדש את אותה הנחות חומר ההחלקה שיש לנו ולהווכח שהן (או לפחות חלקן) בסכום כולם יתדות זעומים ופשוטים.

אז לא נותר עבורנו אך לאחל לכולנו להשתחרר מהיתדות שקושרים אותנו, להבליט שא-לוהים נותן לכל המעוניינים לבצע זאת ולהודות לו לגבי ההזדמנויות.