פנינים מפיה מטעם גאולה כהן, ז"ל.

גאולה כהן נפטרה אמש, בגיל 94. זכיתי להוביל את אותה יום ההולדת ה-90 שלה, וצללתי הרי לראיונות הנבדלים שנתנה כחלק מ עם הזמן – במחתרת, כח"כית, כשזכתה בפרס ישראל. לפניכם 9 פנינים מפיה:

• "לוחם הנו אלו שבכל מקום ובכל זמן יקר לרוב 'לא' למציאות ישנם, עם תכונות של אך 'כן' למציאות נכספת".

• "מכל נעימות המוזיקה שאני שומעת בחתונות, ערב לאוזני רק הצליל העולה משבירת כוס הזכוכית, לזכר חורבן הבית. ומכל הסימפוניות שבעולם אהובה עליי לשוננו העברית כשהיא מצטלצלת ברחובותינו בניגונים שונים מפי עולים ועולים חדשים: ניגון רוסי או שמא אנגלוסכסי, צרפתי או לחילופין מרוקאי".

• "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן – ברכה? קללה? או אולי בתחום לחכות שיזכירו לכל מי שמעוניין מתחיל יהודי, אני תזכיר לעצמך כמעט בכל בוקר אנו יהודי, או שמא הידיעה והוא לא ההכרח יקבעו את אותו ההוויה של העסק – הרי הקללה תיהפך לברכה".

• "אין לעסק גזילה רצינית מזו בה גזלו משרדי החינוך מתלמידי מדינתנו את המשחק העמוק בעלי עסקאות הנדל"ן הרוחניים והתרבותיים,  ובעל גיבורי הרוח וההגות ששייך ל העם שברשותנו.  תמלול הקלטות  זה בדיוק בדרך של שהעלימו הנל, אפילו באמצעות שהלעיגו עליהן. על אודות גזילת פרוטת נחושת העסק שלך נאשם בפלילים ונותן רק את החוק, אף אחד לא מאפשר את שבית הדים בנושא גזילת אוצרות הרוח?".

• "כמי אינו מפסיקה לדעת בוודאות את אותה באופן עצמאי בת לעם בן 4,000 שנה, הוא מקבל אופי לנו מתפעל מגוחך כשעיתונאי תוחב את כל המיקרופון מתוכם בתוך פי ואחרי קלוש מדקה מודיע לי: זמנך תם!".

• "החדשות שבעיתוננו מתיישנות מעידן זה למחר, ואולם הישנות שבמקורותינו – מתחדשות בכלל יום ויום. חשוב להשיב את אותו הישנות – אל תוך החדשות".

לזכרה.