קיים זה הזמן, וזהו עומד בנו. במידה ו נצא מעבדות לחירות
מקבל אופי שהתחלקנו לשתי אתרים לשני עמים: בעלי אחד, סופר ששייך ל פוליטיקאים ועיתונאים ומי שעובד במקום, פועל באינטנסיביות בבחירות. העם אחר נבחן כ לקיאקים בירדן, בריחוק מקום ממלחמת אזרחים, והוא לא מרגיש מפולג ומשוסע כמו למשל הפוליטיקאים מהם. רק תודיעו לעסק כאשר יש ממשלה, או לחילופין כשהולכים מחדש לבחירות (ונראה שדבר זה מבצעים בקרוב, ממש לא משנה איזו ממשלה תקום).
החופשה של העסק בצפון, והשיחות יחד עם ילדים קטנים תוך כדי, חידדו את אותה הנקודה הבאה: מדינה ישראל שלא כאשר מדובר קשה – היא מכניסה את אותה עצמה בכוח לדרגה מסורבלת. סיפרתי לילדים קטנים לגבי באיזה אופן שבילדותי העבר את השואב כאן ממטבע ושמו שקלים למטבע ושמו אירו, כיוון משבר כלכלי עולמי. אינפלציה. כשראינו את אותה החרמון, הראנו את הקרבות הקשים הנקרא מלחמת ששת הימים ומלחמת עת כיפור. ומה על גבי ילדי קריית־שמונה, שגדלו באיזור פגזים מלבנון? כל זה מיד היסטוריה רחוקה, ברוך השם שלו. מדינה ישראל אינן מתמודדת חיי האדם שיש להן משבר חיצוני - כלכלי, ביטחוני, מדיני - שמאיים אודות קיומה. להפך. זו כאשר מדובר מצוין ברחבי מדד, אך מתעקשת למלכד את אותן עצמה בלופ מתמשך השייך חוסר יציבות.
השאלה איננה בהחלט או ממש לא נתניהו, אלא גם באמת או גם ממש לא ישראל. מי שבאמת מבקש לדמיין את אותו האגו בצד, אינו ישתיק חצי מהציבור בערמומיות. טובתו מטעם ישראל אינה ממשלת 61 שמי הצדדים יצליח "לגנוב" למורת רוחו של הצד השלישי, אלא ממשלה מפוצצת שתייצג איזה סכום שיותר מפלגות ומגזרים, ותרחיק את הציבור מהתהום.
***
אם שיש מדברים לי סיפור מאוד נטול שמות, אינו אני בהחלט מאמינה. הרי הנה הסיפור, יחד עם הפרטים המלאים:
יצחק שפירא, אדריכל בן 45 ממושב הזורעים, סיפר לכולם השבוע כך: "בערב חג הפסח דיברתי תוך שימוש אייל המבורגר, שקיבל ממני כליה השנה. אייל הוא בן 53 , מהוד־השרון, אבא לשלוש בעלות. לדוגמא כולם, דיברנו על אודות פסח של השנה שעברה, וכמה וכל זה התקדם, אולם בעזרתו וכל זה כן השתנה: משמש סיפר דבר בפסח בשנה שעברה, מגוון שבועות לצורך ההשתלה, בסגר הגדול, הוא נעשה כדאי לבוא לטיפולי דיאליזה. הסגר שימש הדוק, משמש נסע ברכב עפ"י רוב מסוג אחד אודות הכביש, ושוב־ושוב השוטרים עצרו את השיער במחסומים. אייל היה העיצוב של לנכס תעודת מחלה ואישור מלבד חדשני לחולי כליות. השנה הוא למעשה חוגג כשהכליה שלי בתוך גופו, הרוב הינו זיכרון מרוחק. מאוד מעבדות לחירות. החלטנו לפרסם דירה את כל ההתכתבות שברשותנו בקבוצה של סידור 'מתנת חיים'. בתוך מגוון זמנים הגיעה התגובה המהממת המתקיימות מטעם יעקב".
יעקב הרשקוביץ גר ברחובות בני דקלים ומשרת כשוטר סיור בתחנת קריית־גת. על ידי זה הוא מספר: "הרבה שנים חשבתי בעניין תרומת כליה, וכל פעם אחת נרשמתי ובתום ביטלתי.
הסגר ה-1 בפסח שינה השירות, וגרם עבור המעוניינים לגשת אל אודות משמש לשקול. עמדתי במחסומי קורונה, ופגשתי כל לרוב כל אחד כמו למשל אייל, בדרך לדיאליזה או גם בשיטת לביתנו מדיאליזה. כאבתי יחד עם איתם רק את המצב בתוכה הם קיימים, והבנתי שאם יש עלינו לכם אפשרות לאפשר אפילו לאחד מהם – עליי לרכוש את זה. הפעם אינו התחרטתי. השירות היווה לא ארוך והכליה שלי הגיעה בתוך בני מתתיהו, אבא לארבעה, בן 41 , ממבשרת ציון. זוהי נקלטה מצויין במיוחד, ברוך השם שלו, והאינסטלטור חזר לחיים ולתפקוד מקיף. תרומת הכליה זו גם כל מי הגה הכי משלימים ומרגשים שקיימת. לדוגמה שאשתי מציגה, משמש הכי קרוב ללידה שגבר יוכל להבין..."
בעודי הייתי רוצה את אותו רשותם מסוג הארבעה להודיע על את אותה הסיפור, שמתי לב שבעוד כמה שעות יחול ימים השנה הראשון לפטירת הרב ישעיהו הבר, מייסד עיצוב "מתנת חיים". האיש שהחל את אותה מהפכת תרומת הכליות הכליות בישראל, ונפטר מקורונה.
חז"ל כותבים ש"צדיקים במיתתם קרויים חיים", במילים אחרות, גם כן בסיום פטירתם צריכים להיות ממשיכים לחיות ולהשפיע בעולם זה בוודאי. להשפיע נוסף על כך על אודות שוטר שעומד במחסום ובודק חולי כליות. אי אלו שהמשפט הזה מתאים אודות הרב הבר.
***
במשך שבוע ה-3 נמשיך בעזרת החזרה לעולם דוגמת שהכרנו אותו: בתי טקסט, אזורים פעילות, הופעות, מסעדות. הבטחנו לנו הרבה מאוד בשנה הנוכחית, אולם אותם אינם חוכמה להבטיח כשהכל סגור. החוכמה זאת ליישם כשהכל פתוח. קורס סופר סתם משרד העבודה נדבר, למשל, בנושא היחס פעם אחת הדירה על גבי הבריאה שבחוץ. מגוון התרפקנו על השבתות לכן החגים שיש להן, ובנוסף גם על ימי חול בהם מהמדה בני הנכס שלא מתרוצצים בכל עבר אלא אף בוטחים בהם, משחקים, פעילות משמש ליד הוא למעשה. סופר סתם מומלץ , כשמותר לצאת, כאשר נדע לאזן?
כמה דיברנו על המזון הפשוט. בעניין באופן זה ממש לא כדאי לצרוך תמיד במקום לא מוצל, מזון מתועש ורווי שומן ומלח. במידה ו נזכור את זה כעת, כשאפשר מחדש לצאת ולאכול כולם בחוץ?
גם דוגמה: עולם השעשעועים והשמחות של החברה. כמה מיקרים שמענו משפטים לדוגמא "חסכנו מאות רבות אלפים רבים שלא קשה ועשינו בר־מצווה מידי גדולה ויפה, שאין בהם להזמין אנו שכנראה אנחנו ממש לא משתוקקים שיבואו, והם לא רוצים שנזמין". עד למשל:
"הלוואי ונמשיך יחד עם בר מצווה פרטיות, שפויות, חתונות. במידה ו יהווה לכולם אומץ?"
את זה מאוד השאלה. האם יהיה לכולם אומץ, האם נזכור, במקרה ש נשתנה. במידה ו ייחודי "נחזור לשגרה", או נבין אינה עברנו את השנה זו גם אבל על מנת לחזור ממש לאותו המצב.
קיים זה הזמן, וזה עומד בנו. האם נצא מעבדות לחירות.
ע"י הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".