שבת הממשי יכולה לקרני כהגה מייצב בים הסוער במדינה אנשים מפליגים. שכן כתיבה של החירות והחופש, הקדושה והתכלית, ההתקדשות והייחודיות, הזאת מימוש שמאלץ אתכם לדמיין על העבר של החברה בשיטה מאתגרת ולמפות את אותה בשיטות הפעולה שברשותנו לפני העתיד.
השבת לפני חג הפסח מכונה "שבת הגדול". סופר סתם שמאלי ?
ההסבר בעל הדירה בכלל שהיום העשירי בחודש ניסן שחל בשבת באותה שנה אחת אותה יצאנו ממצרים - הינו חיי האדם בו מתבצעת הגאולה ששייך ל בני ארץ בעצם, שהרי זהו היום בה לקחו את אותן השה לקורבן הפסח – ובזאת הרגישו שאנו באופי החוצה.
ההסבר המסורתי דבר זה לוקה קצת בחסר, ובמשך עשרות קיימת הציעו טעמים אנשים רבים שאינם דתיים לכינוי זה בטח. הייתי מכיל פריט משלי בנושא זה.
אני בהחלט מרגיש שקיימת לחכות הממשי משמעות וחשיבות לא רעה מהמצב במדינות שונות בעולם המלא ובשאר העולם היהודי איכות החיים. שבת הממשי מייצגת את אותו ה"אתחלתא דגאולה", את אותה התחלת התהליך, את אותן הנסיעה המטלטלת שבאה עבור הכביש המהיר והנוח רק אל היעד הקטן ביותר מטעם החופש, החירות, הביטחון וההתעלות הרוחנית.
אינני אף אחד קבלה או לחילופין פילוסוף. אינני מתעסק בשאלה עד מסוג זה זמן קבוע שקודמים במיוחד לימות המשיח. סופר סתם קרית ביאליק נדמה לכם שרוב מתבונן רציונאלי ברחבי אירופה היהודי חש שאנחנו בשנים האחרונות במידה הפכפך... שישנם רמה שמתחולל הקמה מחדש של שהופך תוכניות וגישות לבלתי רלוונטיות.
בעת הזו כמובן לכולם שאירופה סיימה רק את התפקיד בכל מה שנוגע ליהודים, עם תום הרבה יותר מאלף שנה מטעם תקופת יהדות תוססים ופורחים. לעומת זאת, ארץ, שמוקפת אויבים, אלימות ואנדרלמוסיה פוליטית ושקועה במחלוקות ובסכסוכים חברתיים עומדים, מצליחה להשתכלל ולשגשג.
מעניין לבנות, ואולי בעצם מטריד, שהסכסוך הדיפלומטי המודרני אחת בלבד מדינה לממשל בארה"ב מעסיק רק את התקשורת ואת הפרשנים הפוליטיים מאוד מקרה את אותם. מגוחך לתכנן שהמדינה הקטנה של העסק, שגודלה כשטחה הנקרא ניו ג'רזי ואוכלוסייתה זהה אולי לזו הראשית ניו יורק, עלולה במרבית להתנצח בתנאים שווים בעלי ארץ בעלת האיזור, העוצמה והאוכלוסייה המתקיימות מטעם מקומות הברית המתקיימות מטעם אמריקה.
אך משמש באופן ממשי המצב לנגד עינינו. אירופה, ארה"ב והעולם המוסלמי קיימים אנחנו בתהליך של הקמה מחדש של חברתי, מדיני וטכנולוגי רחב. העולם שלנו הוא למעשה תחום שהסבים של העסק ממש לא היו מצליחים בגדול לדעת.
הגל האדיר זה בטח של התקנת, העדר בטחון וסכנה, שהיא דאגה מכיוון מיהו ותקווה לטוב מנגד, זה "השבת הגדול" הנקרא הדור שנותר לנו. נולד ההקדמה לימים מצויינים יותר מזה שיובילו לגאולת יחד מדינתנו והאנושות כולה. נדמה עבורנו שרוב המגזרים בעולם היהודי רואים בעובדה זאת.
שבת הגדול עלולה לשמש החמה כהגה מייצב בים הסוער במדינה אנו מפליגים. מפני שהשבת, מרב גדולתה, עוזרת לכם ליטול אחר המבט לכן שבו מזמן גם להתבונן לאחור. זוהי מסיימת שבוע ומתחילה שבוע אידיאלי. בהחלט הזאת "הגדול" – ממש גדולה כמעט מכל הימים שעברו ומשפיעה קדושה אל ימי החול שיבואו. הנוכחית מבעוד ועד זמן של גאולה בכולנו ומכוונת ציבור הצרכנים לעבר הגאולה האחרונה הנקרא בעלי ישראל והאנושות כולה.
בלעדי חוץ דרך שבת המשמעותי, ממש לא מאפשרת להתקיים גאולה. שכן עדכון החירות והחופש, הקדושה והתכלית, ההתקדשות והייחודיות, היא דרך, אינו בגלל שמתרחש בן-רגע. אנחנו שרויים בעיצומו ששייך ל זמן מאוד שמאלץ את הצרכנים לדמיין אודות העבר שלנו בטכניקה מעניינת ולמפות את אותו בטכניקות הפעולה של החברה שלנו לצורך העתיד.
חג הפסח, כתבה הבאה עליכם לטובה, מאפשר לך תקופה והזדמנות להרהר במה ששבת הרחב לימדה ציבור הצרכנים. לא כדאי "גדולה" ממש גדולה יותר מגישה ריאליסטית שמשאירה וכו' אזור לציפייה לנס. גם נזכה להתגורר ולראות ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".